בתשובה לאיציק ש., 13/09/09 12:06
 |
|
 |
||
|
||||
 |
גם אני לא ממש בקיא בפרטי הרפורמה של אובמה ונותר לי רק לנחש. הניחוש שלי הוא שמדובר כאן במהלך פוליטי מבריק ומודל כלכלי מקורי שלא קיים במקומות אחרים. ה"קואופרטיבים" יהיו ארגונים פדראליים או מלכ"רים אוטונומיים שיקבלו תמיכה ובקרה של הממשל הפדרלי. הם יציעו פוליסות שיהיו נכונות (מבחינת אמינות, ה"סיכון המוסרי" ו"אי הידע") וזולות (בגלל התמיכה הפדרלית) שיהיו "סקסיות" לצרכן הפרטי. הפוליסות האלו יהיו "חביבות" גם על המעסיקים משום שהם יאפשרו להם לתת לעובדים פוליסות בריאות זולות ו"מספקות" מספיק בעיני העובדים וגם שכר גבוה יותר. השאיפה היא שחברות הביטוח הפרטיות כדי להתקיים יאלצו להציע פוליסות מקבילות ואז הממשל הפדראלי יוכל להסתפק באישור הפוליסות ובסיבסוד הפוליסות לשכבות החלשות בלבד. בקטן מדובר פה במשהו כמו ה-FCIC, NRA,TVA וה-FDIC של הניו-דיל. כלומר מה שאובמה רוצה לעשות הוא לתקן את השוק ולא להחליף אותו בביטוח לאומי או בחוק בריאות פדראלי. השם "קואופרטיבים" נבחר בכוונה בגלל הגוון הורוד/אדום שלו שימצא מאוד חן בעיני הגרעין הקשה של תומכי אובמה (הכושים העניים של הרלם, שיקגו ווושינגטון ויהודים-ליברליים-שרה סילברמן וככה) ויצור לאובמה את ההילה ה"מהפכנית" הנדרשת. אם אני צודק אובמה הוא איש השו"ח בעור של "סוציאליסט". המטרה היא לאפשר בכ"ז קיום של שו"ח של חברות ביטוח רפואי מתחרות שיפעלו ע"פ עקרונות השוק בעזרת כמה תיקונים שיפתרו את כשלי השוק ובעיותיו כפי שהן קיימות היום. זה קרוב מאוד למה שהרפורד בספרו מתאר ככלכלה זעיר-פולשנית והמודל ה"סינגפורי" ומהווה המשך ישיר לתאוריות של סטיגליץ ותלמידיו). בהזדמנות זו אני רוצה להחמיא לרוה"מ נתניהו. נראה שהשילוב של עוצמת ארה"ב ומשקלו האישי של נשיאה הנוכחי, יותר ממצדיקים את מאמציו של נתניהו להימנע מקונפליקט גלוי עם הממשל האמריקני. הימנעותו של נתניהו מעצות האחיתופל של חבריו ("תראה להם מה זה גאווה יהודית, ביבי") עומדת בהחלט לזכותו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אולי זה רק נדמה לי, אבל המוסדות שאתה מתאר מזכירים לי מאוד את פאני מיי ופרדי מאק בשוק הכלכלי. כולל ''ואז הממשל הפדרלי יוכל להסתפק'' וגו'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מכיר. פרט והסבר. אני כיוונתי לדוגמאות משלי כמו פרוייקט עמק הטנסי ומוסדות הביטוח הפדראלי שהקים הניו-דיל והתקיימו עד שלא היה בהם יותר צורך בבחינת תרופת חירום עד שהחולה מתאושש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב הבנתי, שתי חברות המשכנתאות העצומות האלו, הוקמו במטרה ליצור מוסדות בגיבוי-פדרלי כדי לאפשר יותר בטחון בשוק המשכנתאות ומכך יותר זרימת כסף ותנאים יותר נוחים למי שאחרת לא היה ביכולתם לקנות. בתקופת קלינטון, במוצהר, החברות הנ"ל החלו להוריד את הקריטריונים, על מנת לאפשר למעוטי יכולת נגישות למשכנתאות. נסכם את ההסבר השטחי באמירה ששתי החברות קשורות קשר בל-יינתק למשבר הסאבפריים. מה עוד נסכם? שתרופות שונות ממשכנתאות, אבל למודל של GSE - Government Sponsored Enterprise - יש כמה בעיות משלו, ולכן אני לא בטוח שתרופת-הפלא שהוצעה אכן תהיה כזו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז זהו אני הלכתי לדוגמאות קצת יותר עתיקות מימי הניו דיל של רוזבלט: (Federal Deposit Insurance Corporation (FDIC), Federal Crop Insurance Corporation (FCIC)) אני מסכים איתך שהשאלה האמיתית היא האם הפעם זה יעבוד (וחייב להזכיר שוב שבכלל לא בטוח שזה מה שמסתתר מאחורי הקואופרטיבים שבכותרת הדיון).
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |