|
||||
|
||||
אתה מבין למה הלאס"פ מקונטיקט צריך לממן את הבטחון של המקסיקאי מאל פאסו יותר מאשר את זה של מקסיקאי מטיחואנה? |
|
||||
|
||||
כן. כי הלאס''פ מקונטקט לא יכול לממן בעצמו מערכת בטחון שתגן עליו בצורה אפקטיבית ותמנע (בין היתר) מתושבי טיחואנה להפוך לשכנים שלו. לעומת זה הוא כן יכול לממן לעצמו בטוח בריאות שמבטיח לו טיפול הולם. |
|
||||
|
||||
לא מדויק. הלאס"פ יכול לממן בעצמו את מערכת הבטחון; זה בדיוק מה שהוא עושה במסים שלו. הוא מממן "בטוח בטחון" בדיוק כמו שהוא מממן בטוח בריאות. ההבדל הוא שהבטחון (כנגד אויב חיצוני, לפחות) אינו ניתן לחלוקה אינדיבידואלית; אתה מבטיח אותו לכולם או לאף אחד. לכן בטוח בטחון הוא ממלכתי ואין לו בחירה האם לרכוש אותו או לא, או דרך איזה ספק לרכוש אותו, והוא מחולק על ידי המדינה לכלל האזרחים. אבל למרות כל זה יש גם בבטחון אלמנט של ערבות הדדית. נניח שארגון מקסיקאי (נקרא לו Jamas, בספרדית "לעולם לא") יורה רקטות על אל-פאסו. הרקטות לא מסוגלות להגיע לקונטיקט ולסכן את הלאס"פ. האם הוא יסכים שהמסים שלו יממנו פעולה צבאית נרחבת נגד הארגון הזה? שחיי חיילים מקונטיקט יסוכנו כדי להגן על אל-פאסו? |
|
||||
|
||||
נדמה לי שזה בדיוק מה שאמרתי - הלאס''פ מקונטקט לא יכול לרכוש לעצמו לבדו בטחון אישי, בעוד שבריאות אישית הוא יכול גם יכול. |
|
||||
|
||||
זה לא שהוא לא יכול לרכוש את הבטחון האישי אלא שהוא *מחויב* לרכוש את הבטחון הקולקטיבי, אבל זה באמת לא משנה. הכוונה המקורית שלי היתה להתיחס לטענה של המסביר לפיה אין תחושת ערבות הדדית בחברה האמריקאית ולכן הלאס"פ לא מרגיש את עצמו מחויב לדאוג למקסיקאי או ליהודי. השאלה שלי היא מדוע הלאס"פ יהיה מוכן לשלם כדי להגן על תושבי אל-פאסו מרקטות אבל לא מהתקף לב. |
|
||||
|
||||
אולי בגלל רגשות עמומים של פטריוטיות. אולי כי שם יש אויב מוחשי ופה אין. |
|
||||
|
||||
מכיוון שאין לו אלטרנטיבה בטחונית סבירה הוא מוכן לשלם עבור מה שיש. אלטרנטיבה בריאותית יש לו. |
|
||||
|
||||
האמת, לא. אני לא חושב שהלאספ חושב שהבטחון שלו ושל המקסיקני (או היהודי) משותפים בכל הדרגות. למשל, על אבטחת הגבולות נגד מהגרים מקסיקנים, המקסיקני מאל-פאסו לא ישלם בחפץ לב. אפשר גם להפוך ולשאול איך נסביר למקסיקני מאל-פאסו (שהגיע לארה"ב בשנה שעברה), מדוע הוא צריך לשתף פעולה עם הגרינגו מגירניץ', כדי למנוע מאחיו להגר מטיחואנה לארה"ב השנה? אנחנו מכירים את הבעיה הזו גם פה בישראל ובגלל זה לא מגייסים ערבים ישראלים לצבא. אפילו נגיד שנמצא איזה אינטרס משותף שיש להם לשמור על גבולותיה של ארה"ב וחוקתה מפני פולשים זרים, איך מזה מסיקים שיש להם אינטרס משותף בבריאות שווה, ובטובין אחרים? |
|
||||
|
||||
אין להם אינטרס משותף בבריאות שווה, יש להם אינטרס משותף בבריאות מינימלית מובטחת לכל אדם כשם שיש להם אינטרס משותף בחנוך מינימלי מובטח לכל ילד. הלאס''פ יכול לממן לילדיו חנוך טוב יותר (והוא אכן עושה זאת) ובכל זאת הוא מוכן לשלם עבור חנוך צבורי כי הוא יודע שבטווח הארוך ארה''ב (ובתוכה הילדים האלה שלו) תשגשג יותר אם גם הילדים של המקסיקאי יקבלו חנוך מינימלי. הוא יכול לממן בטוח בריאות טוב יותר לעצמו (והוא ימשיך לעשות זאת), ואף על פי כן אם לכל אמריקאי יהיה בטוח בריאות מינימלי הדבר יתרום גם לו - הן בטווח הקצר (הבטוח הצבורי אמור להוות תחרות לבטוחים הפרטיים שתגרום להם להוריד מחירים) והן בטווח הארוך (שיפור בגמישות שוק העבודה ובנכונות האזרחים לקחת סכון כלכלי כדי להרוויח יותר, עליה בתוחלת החיים וירידה בתמותת התינוקות ובתחלואה שתאפשרנה הסטת משאבים לכיוונים מועילים יותר וכו'). |
|
||||
|
||||
יש יותר מדי אספקטים לדיון וקשה לטפל בכולם ביחד. למשל, יש שמדברים על פערים ובריאות שווה, אתה מדבר על ביטוח מינימלי. מה זה מינימאלי? מי קובע? כמה זמן הקביעה הזו תחזיק? אני מסכים שביטוח רפואי הדדי הוא דבר רצוי. השאלה שאני מנסה להתמקד בה היא שאלת ההשתייכות. מדוע אנחנו מניחים שצריך ביטוח רפואי אחיד לכל ארה"ב ולא, נגיד, לכל מדינה בנפררד? מצד שני למה לא לתבוע ביטוח רפואי הדדי של כל צפון אמריקה, או אמריקה כולה? ואם כבר, אז למה בכלל על בסיס גיאוגרפי ולא אתני או דתי? אם ביטוח מינימאלי נדרש מטעמים הומאניים - אז למה להיות הומאני רק כלפי המקסיקנים שהצליחו להתאזרח בארה"ב? אם הוא ניתן מטעמים של שיפור התחרות, אז למה התחרות מוגבלת רק לגבולות ארה,ב ולא לגבולות קונטיקט או יבשת אמריקה? |
|
||||
|
||||
מה זה מינימלי? לא יודע, אני לא מומחה לתחום. הייתי מביא ועדת מומחים שתקבע (בהתאם לתקציב שמוגדר) ומעדכן לפי השינויים בטכנולוגיה הרפואית. זה בערך מה שמתבצע כאן עם סל התרופות. הסיבה למימוש התכנית על בסיס גאוגרפי היא שמדינות קיימות על בסיס גאוגרפי. ארה"ב לא יכולה ולא רוצה לבטח את כל צפון אמריקה או העולם כי היא לא יכולה לגבות דמי בטוח מחוץ לגבולותיה וגם לא לדאוג לשרותים שם, וגם כמובן כי היא לא מרגישה שום מחויבות לרווחתם של המקסיקאים והקנדים (לעומת זאת אתה ודאי יודע על התופעה של אמריקאים החוצים את הגבול לקנדה כדי לקנות שם תרופות שנמכרות שם במחירים נמוכים בהרבה). לגבי הבסיס המדינתי בתוך ארה"ב, יתכן שאפשר לבסס את התכנית גם על בסיס מדינתי. כבר היום יש הבדלים בבטוח שמוצע במדינות השונות, כאשר אם איני טועה מסצ'וסטס היא הקרובה ביותר למצב של בטוח אוניברסלי. אני לא בקי מספיק בכל האספקטים של הנושא ואין לי זמן וכוח להתחיל לנתח את ההשלכות השונות של האפשרויות האלה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |