 |
מראש אני מודה שאני לא מומחה גדול ברפואה הציבורית והפרטית בארה''ב, אבל הנתונים לגבי ההוצאה הציבורית הגדולה, העלות הגבוהה, וחוסר היעילות, מזכירים משהו.
אחד מהגלגולים המודרניים של כלכלה תאגידית בארה''ב מזכיר את מה שקרה בעיראק - הממשלה, אשר מהווה בעצם שלוחה של תאגידים גדולים (דיק צ'ייני, דונלד רמספלד), מוציאה מליארדים רבים של דולרים ב''שוק החופשי'' - כלומר, במכרזים לתאגידים, רבים מהם אלו הקשורים לשלטון. התוצאה היא הזרמה אדירה של הון מהממשלה ל''מגזר הפרטי'', אם כי לא בצורה יעילה כלל - במקרה של עיראק ה''שיקום'' נתפס ע''י הצדדים כלא יותר מצינור להעברת המליארדים. זה מזכיר את חברות ביטחון הפנים, את בתי הכלא המופרטים שרוצים להקים גם בישראל (הממשלה מתקצבת את הקבלן הפרטי עבור כל אסיר), את מוסדות החינוך המופרטים. מאחר ולפי האתוס האמריקאי הוצאה של כסף על המגזר הפרטי נחשבת ל''יעילה'', מתפתחת בדר''כ מנטליות של בור ללא תחתית המתבססת על ''מחיר פלוס''. לתאגיד הפרטי משתלם להמשיך ולקבל עבודות מהממשל, משום שהוא מרוויח על פי נפח החוזים, והממשל רואה בהוצאה כזו דבר חיובי ללא קשר כמעט לתוצאות שאותן אמורות היו ההוצאות הללו לקנות. בעיראק חוסר היעילות הזה היה בולט מאוד - נוצרו כארבע דרגות ביניים קבלניות בין ''האליברטון'' שקיבלה את הכסף ובין הפועל שביצע בסופו של דבר את העבודה, אם ביצע.
בפרט, אין שום סתירה בין הוצאה ציבורית לרווח תאגידי. זו מערכת סימביוטית שמסתדרת יפה מאוד, ולא יפתיע אותי אם גם בתחום הבריאות יש מנגנון דומה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש