 |
|
 |
||
|
||||
 |
יש בישראל כמויות לא קטנות של אורניום, שמתחבא בין הפוספטים, שאנו כורים. (לכל מי שתהה איך אנחנו מתדלקים מפעל טקסטיל לא קטן ליד דימונה) סביר להניח אם כן, שכור גרעיני יהיה מקור אנרגיה זול וזמין ללא תלות ביבוא של דלקים אורגניים. מצד שני, הסכנה העיקרית לכור גרעיני גדול (כור לחשמל הוא בעל הספק של פי 10 עד פי 100 מהכור בכרכור) הוא לא התקפת אויב אלא תאונה תמימה, או גרוע מכך, רעידת אדמה, מאלו שנשתבחה בהן ארצנו. תוסיפו את תקרת הפל-קל של הכור ואת קבלן התפאורה, שיבנה את רצפת הכור ותקבלו את התמונה המלאה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מה גודל "הסכנה העיקרית" הזו? כמה תאונות חמורות בתחנות-כח גרעיניות אירעו בעשרים השנים האחרונות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעט מאוד. למעשה השתיים היחידות, שגרמו למספיק נזק ונפגעים כדי להתפרסם, היו באי <מספר כלשהו של> מיילים בארה"ב ובצ'רנוביל. כוונתי הייתה, שהתקפה עויינת על כור גרעיני בהספק של מאות מגה-וואטים ע"י גורם, שנמצא ברדיוס של 500 ק"מ מסביבנו תהיה מטומטמת למדי ובלתי סבירה בעליל. מכאן, שהסיכון הוא בעיקר מתאונה או אסון טבע. נהוג להקים כורים גרעיניים באזורים, שאינם מועדים לאסונות כנ"ל בעוד שישראל כולה היא אזור סיכון. (באופן לא מפתיע, האזור הבטוח ביותר הוא גם המיושב ביותר) כמו כן, ובהסכמה עם מר עמית, הסטנדרטים המקובלים בארץ להקמת מבנים, סלילת כבישים ואחזקה שוטפת, מגבירים את הסיכון לתאונה ואת הנזק הצפוי במקרה של רעידת אדמה. בשורה התחתונה אני מניח, שלו היינו גרים באזור פחות פעיל סיסמית, הייתי מצביע בעד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפילו עשו מזה סרט, עם ג'יין (תבדל"א) פונדה וג'ק (נוחו עדן) למון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע יש להקיש דווקא מהסטנדרטים המקובלים בארץ להקמת מבנים ולא מהסטנדרטים המקובלים בארץ לייצור מוליכים-למחצה או מהסטנדרטים המקובלים בארה"ב להפעלת תחנות-כח גרעיניות? (בעניין מר עמית, אני ממתין להבהרתו לפני שאקבע שאתם מסכימים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיקר כי כור הוא מבנה ולא פס יצור לחצאי מוליכים. אולי אני מושפע מתקשורת עויינת ואולי אני נסחף אחרי דעה פופולרית ולא מבוססת, אבל אני מרגיש, שבישראל של היום קשה לסמוך על איכות המבנים בארץ. חוץ מהדוגמאות, שכבר הובאו, אני יכול גם להזכר בתאונה בבנית הארובות של תחנת הכוח באשקלון ותאונה (קלה, רק הרוג אחד) בכור הגרעיני בנחל שורק. קרוב משפחה שלי היה עושה מילואים באבטחה של מפעל הטקסטיל והיו לו כמה סיפורים לא מעודדים משם. כאמור, למרות כל מה שנאמר בנושא הזה, הסיכון הגדול (בעיני) הוא רעידת אדמה. כזאת מהסוג, שפוקד אותנו אחת ל100 שנים פחות או יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זאת אומרת? כי מדובר בהקמת מבנה אשר יוקם בארץ, לא? למה שישתמשו בבנייתו בסטנדרטים ממדינות אחרות או בסטנדרטים שלא קשורים למבנים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מדובר בהקמת מבנה אלא בהקמת מפעל (ששוכן בתוך מבנה או מבנים. מסופקני אם המבנים הם נקודות-הכשל הבטיחותיות המשמעותיות של מפעל כזה). אני בספק אם תקני-הבנייה בישראל או בעולם מתייחסים לתכנון ובנייה של כורים גרעיניים, בדיוק כשם שהם אינם מתייחסים לתכנון ובנייה של חדרים נקיים בתעשיית המוליכים-למחצה. אני חושב שהרבה יותר הגיוני להקיש לתחנת-כח גרעינית מתחנות-כח גרעיניות מאשר מגשרים. אפשר גם לנסות לראות אם בארה''ב (תאונה חמורה אחת בתחנת-כח גרעינית) מבנים ציבוריים עומדים בדרישות התקן המקומי יותר או פחות מאשר בישראל ולנסות לצפות מכך את סיכוייה של תחנת-כח גרעינית בישראל. אם מתעקשים על ''בארץ'', אפשר למנות תאונות חמורות בכורים גרעיניים בישראל ולהקיש מכך על תאונות צפויות בתחנת-כח גרעינית בישראל. לי נראה שאם אפשר, אז הכי הגיוני להקיש על תחנות-כח גרעיניות מתחנות-כח גרעיניות ולא משום דבר אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו חשבתי על זה: "מפחיד אותי לטוס ב-Boeing או במעבורת-חלל אמריקאית, כי זו מערכת מבוססת-תוכנה אשר פותחה בארה"ב, ואני מכיר את הסטנדרטים של פיתוח תוכנה במיקרוסופט, שהיא יצרנית תוכנה ענקית מארה"ב. יש אצלם המון באגים ופרצות-אבטחה ומריעין בישין". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואכן, בתוך ה''הסכם למשתמש'' של תוכנות מייקרוסופט, נקבע, במסגרת הפטור מאחריות, שאין להריץ את התוכנות כתשתית לפעולתן של מערכות רגישות כדוגמת מערכות תעופה וכורים גרעיניים. זה מופיע שם מילולית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זכור לי שפיינמן מצא מחדלים נוראיים במחשוב מעבורות החלל כשכיהן בועדת החקירה של אסון צ'לנג'ר. אם אני זוכר נכון, משנת בנייתן (1980~) ועד בדיקתו (1986~) לא הוחלפו המחשבים המותקנים במעבורת, והשפה בה תוכנת מחשב המעבורת היתה ארכאית. חוצמזה, לא אחת קרס אחד ממחשבי החללית, והיה כבר אריאן 5 אחד שהלך קאקן בשל עדכון לא מוצלח של תוכנת השיגור עבור אריאן 4. אצלנו לעומת זאת, הסקנדלים הרבה יותר ראשוניים. ע' עבודות ריתוך במפלס העליון של מחסן ענק במפעל מלמ, המסתיימות בשריפת ענק ונסיגה טכנולוגית של שנות-דור, פשוט כי הצוות שהתרוצץ כל הבוקר במפלס התחתון עם מטף וכיבה את הגיצים הנופלים, יצא להפסקת-קפה בלי לעדכן את הרתכים למעלה. נחת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא זכור לי שפיינמן קורא לפרטים שציינת "מחדלים", או מעביר עליהם ביקורת. הוא מציין שימוש בזכרון core, כיוון שטכנולוגיה זו היתה ידועה כעמידה בפני קרינה קוסמית. למה לקחת סיכונים ולהשתמש במשהו חדש יותר ובדוק פחות ("פל-קל: מתוך 2 תקרות שבנינו עד כה, 0 קרסו! כדאי!")? הוא מציין יתירות - שימוש במערכות מקבילות (או מוצלבות) של חיישנים ומחשבים והכרעה ע"פ רוב קולות - דרך פשוטה להעצים את השרידות והאמינות של המערכת. ובאשר לשפה הארכאית: אני, ארנבית, מעדיף שהבנק בו אני מנהל את חשבונותיי יטפל בהם ב-PL/I על מחשב ששורשי הארכיטקטורה שלו נטועים בשנות השישים מאשר על "רשת שרתי יוניקס מבוזרת" המבוססת על ג'אווה. למרות שבאריאן מדובר על תקלה חמורה, לא מדובר בבעיית בטיחות. כשל-התוכנה היחיד המוכר לי שאחראי ישירות לקטל אנשים הוא המקרה המפורסם והמדהים (לא מבחינת התקלה אלא מבחינת הזדחלות המערכת בטיפול בה) של ה- Therac-25. "שנות דור"?! למיטב ידיעתי מדובר על שנתיים. ובחזרה לשורשי הפתיל הזה - אי אפשר להסיק או לחזות הרבה לגבי התוכנה של Boeing ממה שידוע על תוכנות רבות של שכנתה מסיאטל. מדוע אפשר לחזות היטב לגבי כור גרעיני בישראל מאולם-חתונות או גשר בישראל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צריך ללכת ל'מה אכפת לך מה חושבים עליך אחרים' ולבדוק, אני זוכר שהוא ציין כמה וכמה רעות חולות במחשוב המעבורות. בכתבה במוסף השבת של ידיעות בזמנו צוין נזק של שנות-דור. כמובן שלעיתון יש אינטרס להגזים בהיקף הסקנדל, ולבטחון-שדה אינטרס מנוגד (נראה לי). לגבי שורשי הפתיל, אמנם באשקלון נפלו אל מותם שני רומנים ולא אחד, אך לדעתי אפשר לבנות כאן תחנת כח גרעינית בטוחה למדי. זאת, אם לא מתאפקים כאמור עד שיהיו כורי היתוך גרעיני, שהם נקיים עד בלי די. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי מתכוונים לדור בשנות אדם (12.5 אנשים שעבדו שנתיים) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנו נוהגים לחוש רגשי נחיתות בנושאים שונים ולהאשים ולייסר את עצמנו בכל מיני האשמות משונות, כאשר לא פעם נעשה הדבר ללא כל הצדקה סטטיסטית. האם באמת בארץ יש כל כך הרבה אסונות בנייה? מה המצב בשאר העולם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא עשיתי בדיקה סטטיסטית על הנעשה בעולם אבל מהתקופה, שחייתי בבריטניה, לא זכור לי אף מקרה דומה לאסון גשר שפירים/אולמי ורסאי/גשר המכביה. הורי גרו בארה"ב תקופה, וגם כן לא נתקלו בתופעה כזאת. (אבל שם יש מקרים רבים יחסית של שרפות, שמסתיימות בהרס טוטאלי של הבית וזאת בשל ריבוי בתי העץ.) סתם אנקדוטה, כשהייתי בבוליביה, סיפר לי בעל ההוסטל בו שהיתי, שקרה בישראל אסון. אני הנחתי כמובן, שמדובר בפיגוע והלכתי לראות חדשות ב C.N.N (בספרדית כמובן) והופתעתי לגלות, שמדובר בהתמוטטות רצפה של אולם ארועים. הארוע קיבל מספר דקות מסך בראש החדשות של C.N.N הדרום-אמריקאי בספרדית. אני חושב, שאפילו בבוליביה, שם עושה רושם אין שום סטנדרטים לשום דבר, לא רואים דבר כזה לעיתים קרובות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בבריטניה רכבות מתנגשות זו בזו ''כל הזמן''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
[הדברים שלהלן אינם מתיימרים להיות טיעון] נראה כי מרבית ההתמוטטויות (להבדיל מהנ"ל) מתרחשות במבנים בבנייה או בשיפוצים (קטגוריה אליה משתייך גשר שפירים ואולי גם "ורסאי" - הוסר עמוד או לא?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אי אפשר לבנות את הדברים האלה עמוק מתחת לאדמה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. איך זה יעזור נגד רעידות אדמה? ב. כמה יותר עמוק, ככה יותר יקר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה. אבל זה יגן מפני כל דבר מלבד רעידות אדמה. לא? בכל אופן, זה ימזער נזקים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מפני מה אתה רוצה להגן? לא נראה לי, שמדינה שכנה תנסה לתקוף כור גרעיני בהספק של מאות מגה-ואט. רק להשוואה, כמות הקרינה, שנפלטה באסון צ'רנוביל, היתה גדולה פי כמה מאות מהקרינה, שנפלטה בהירושימה. הגנה מפני בניה רשלנית זה לא יתן - מורכבות הפרויקט רק תעלה ותוסיף אפשרויות לטעות או לרשלנות. במקרה של תאונה קשה בכור, רוב החומרים הרדיואקטיביים נפלטים כגזים (חלקם נשארים כך וחלקם "קופאים" אחרי שיתקררו.) כך שעדיף להשקיע בכיפת מגן טובה ולא בקבורה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |