|
||||
|
||||
אנא קרא שוב את ההסבר של ''הרב שטייניץ'' שהבאתי. |
|
||||
|
||||
איך מוסברים מים נוזליים וקרח פרמנידס-שטיינצית? |
|
||||
|
||||
ערפול חושים? |
|
||||
|
||||
אם פרמנידס יכול לדמיין אנשים דחוסים בפינת החדר, לעומת אנשים מפוזרים בחלל החדר, ואז להבין זאת ב'דרך האמת' שלו, עליו להבין גם את כוס הבוץ. אחרת דרך האמת שלו לא שווה את הפפירוס עליה היא כתובה. |
|
||||
|
||||
למה עצבים? אם אפשר לחזור לרגע לדקארט, דקארט לא יודע ממש הרבה בוודאות - בעיקר שהוא יכול להטיל ספק, שהוא קיים ושיש אלוהים (יש אלוהים נשרק'ה?). גם פארמנידס יודע מעט דברים בוודאות גמורה (או בעצם, כמעט גמורה). בוודאות נמוכה יותר (דרך פילטר החושים) הוא יודע כמה דברים אחרים, שסותרים את הדברים שהוא יודע בוודאות גבוהה. מה עניין פפירוס לתשמיש-מיטה? לא יודע. |
|
||||
|
||||
את דקארט הבנתי, לפחות כשהוא לעוס בפי מלמדיי. את סירובך ב/פרמנידס להבין דחיסות בדרך האמת אני לא מצליח להבין. לא רק לא מסכים - לא מבין, בובה. |
|
||||
|
||||
דחיסות -> יש "יש" צפוף פחות מ"יש" אחר -> יש בתוכו חללים של "לא יש" -> ה"אין" ישנו -> סתירה להנחה "האין איננו". |
|
||||
|
||||
מה מחייב את ההתיחסות ל"אין" כמהות בפני עצמו (ולא היעדר יש כפי שטענתי בשלבים מוקדמים יותר של הדיון)? |
|
||||
|
||||
אני לא יודע אם אפשר בכלל להתייחס ל"אין" כמהות, כיוון שהוא נעדר-תכונות. זה כמו לשאול אם הכוס שלידי אוהבת אותי, או שלא. השאלה פשוט חסרת משמעות. דוגמא שאולי תדבר לליבך - תחשוב על שפת תכנות מונחית עצמים בעללת היררכיה עם שורש יחיד, בסגנון ג'אווה. בג'אווה (ועזוב לרגע את הטיפוסים הפרימיטיביים, pun not intended) השאלה "האם אובייקט (ואני יודע שאני מבלבל קצת עם מחלקה עכשיו, לצורך פשטות ההסבר) יורש או לא יורש מהמחלקה Object" היא חסרת משמעות. לא ייתכן שאובייקט (נו טוב, בוא נדייק) לא מכיל בתוכו חלק שהוא אובייקט מהמחלקה Object. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |