 |
את "עידו ועינם", הפנטזיה המטפיזית המקסימה של עגנון, אז אני יכול לספק (בינתיים) דיווח חלקי:
עידו ועינם הן שתי לשונות עתיקות אשר נחשפות בידי דמות חידתית בשם דוקטור גינת. הוא מפרסם עליהן שלושה ספרים שמקנים לו פרסום עולמי: תחילה ספר ובו צ"ט מילים מלשון עידו, לאחר מכן ספר דקדוק שלם של אותה לשון, ולבסוף ספר מזמורים בשפת עינם.
פירוט נוסף עלול (א) להרוס את הקריאה לאלו שיקראו, (ב) לגרום לאלו שלא יקראו לראות עצמם כאילו קראו, ו(ג) לחטוא למורכבות העצומה של הסיפור. לכן, רק אספר שמדובר בסיפור יפהפה המשלב עיסוק בשפה ובידע, בארוטיקה מטפיזית, בגבריות ובנשיות; ואוסיף שני רמזים: 1) מסתבר שלשונות עידו ועינם הן לא בדיוק מה שחשבנו בתחילה; 2) מקורות יודעי דבר מוסרים שמילות השיר "ידל ידל ידל וה פה מה" (המושר בסיפור) הן ראשי תיבות של הפסוק השיר-השירימי "יבוא דודי לגנו ויקטוף פרי מגדיו".
בתקווה שסיקרנתי אתכם מספיק, אני מסיים בזאת. ניתן לשער שתגיע בהמשך תגובה מפורטת הנוגעת לשיר עצמו.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש