|
||||
|
||||
הם מנסים להראות דפוס התנהגות שבו הוא כופה את עצמו על עובדות שלא מעונינות בו. |
|
||||
|
||||
ועדיין, הטיעון של האלמוני הגיוני - כי כף המאזניים לא מאוזנת. ''כבודו, מדובר באדם אלים. הוא רצח את אשתו, דודו, דודתו ואחיו, והוא גם דיבר לא יפה לזקנה באוטובוס'' (או משהו כזה, אני אפילו לא זוכר של מי המערכון). |
|
||||
|
||||
זה לא אותו דבר. אם היתה קטטה ומישהו נהרג וההורג טען שהמת פתח בקטטה וזו היתה הגנה עצמית, יועיל לתביעה אם היא תראה קטטות קודמות שבהן ההורג פתח, אפילו אם בסופו של דבר הן הסתיימו רק בפנס בעין. |
|
||||
|
||||
השוואה נכונה יותר תהיה: כבודו, התביעה תראה שהנאשם רוצח ושמדובר בדפוס אלימות, הנאשם נתן, בשתי הזדמנויות שונות סטירה לאדם אחר. |
|
||||
|
||||
השוואה נכונה יותר תהיה: כבודו, התביעה תראה שהנאשם רוצח ושמדובר בדפוס אלימות, הנאשם נתן, בין היתר, בשתי הזדמנויות שונות סטירה לאדם אחר. |
|
||||
|
||||
כמובן שאיכשהו אפשר למצוא היגיון בכך ששני המקרים הובאו כ''תניא דמסייע'', אבל אני די בטוח שהמשפט יסתיים לבסוף באישום רק לגבי המקרים הקלים. שימו לב שהטיעון שלי לא קונספרטיבי אלא ''פקידותי'', מזוז והמשטרה היו בטוחים שיש להם בידיים דג שמן ומרושע, הם הודיעו על זה לכל העולם ויצרו סנסציה חסרת תקדים (''הנשיא האנס''), בסופו של דבר התברר להם שהעודבדות (לפחות העובדות המשפטיות) לא כל כך חד משמעיות והם העדיפו להגיע לעסקת טיעון שלא כללה אונס אלא - ''ביצוע מעשה מגונה והטרדה מינית כנגד עובדת במשרדו במהלך כהונתו כנשיא המדינה, ביצוע מעשה מגונה בלא הסכמה ובכוח והטרדה מינית כנגד עובדת במשרדו במהלך כהונתו כשר התיירות ובהטרדת עד.'' - נראה שכאן מדובר בשתי ה''מחובקות''. ההר הוליד עכבר, מה שנקרא, על חיבוק לא מעיפים נשיא, תקראו לו איך שתרצו. כשקצב נסוג מהסכם הטיעון הוחלט לחזור להאשמת האונס, יותר מטעמים תקשורתיים וציבוריים מאשר מתוך אמונה שיש סיכוי שיורשע במעשה. |
|
||||
|
||||
מצד שני, קצב מתעקש על חפותו למרות נכונותו בעבר לעסקת טיעון. גם אם לא היה כאן אונס אלא ''רק'' מעשה מגונה בכפיה, די ברור שכבודו לשעבר משקר. על שקר גם כן מעיפים נשיא. |
|
||||
|
||||
אספר על תחושותי האישיות - כששמעתי על הנשיא האנס קצב הזדעזעתי ונגעלתי, אילו מתחילת הפרשה היו מדברים על ''הנשיא המחבק'' (ובזה עוסק חלק נכבד מכתב האישום- בחיבוקים) לא הייתי מזדעזע ונגעל באותה מידה, ואולי אפילו הייתי שואל את עצמי אם על חיבוק מעיפים נשיא. לא ברור אם הסכמה לכתב טיעון היא שקר, יכול להיות שהיא נובעת יותר מפחד ותחושת חוסר אונים. כשמאשימים מישהו בפשעים חמורים, ולבסוף נסוגים מההאשמות ואז נטפלים לטעות שעשה כתוצאה מההאשמות הלא נכונות זה אולי נכון מבחינה מנהלתית אבל בעיני זה קצת מסריח. |
|
||||
|
||||
כל המיקרה הזה היה נראה אחרת אם היו מותחים את שנות ההתיישנות על עברות מין ל-20 שנה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |