|
||||
|
||||
ראוי לחמלה? מה זאת אומרת *ראוי* לחמלה? רוב בני האדם הם יצורים מורכבים מספיק על מנת שיוכלו לחוש חמלה וכעס בו זמנית. |
|
||||
|
||||
ראוי, כלומר אני אמור לחוש את זה כלפיו. אני חושב שבמשפט השני שלך עדיף להחליף את ''מורכבים'' ב''מבולבלים''. בכל מקרה אני חוזר על שאלת בני סלע. |
|
||||
|
||||
אתה אמור לחוש את זה כלפיו כי זה הטבע האנושי, ואתה בן אנוש, לא בגלל שזה טוב או רע, ראוי או בלתי ראוי. הקורבנות של בני סלע כנראה יתקשו לחוש חמלה. כי שכזה אישי, אז האדם לוקח דברים אחרת. גם זה אנושי. אנחנו, אתה יודע מה, אני, בהחלט מרגיש חמלה כלפי בני סלע שנקלע (באשמתו, כמובן שבאשמתו) למצב קשה. אני לא חושב שהעובדה שאני מסוגל להכיל גם חמלה וגם שנאה, גם רחמים וגם כעס, גם שמחה וגם עצב... הופך אותי ליצור מבולבל, אלא לייצור מורכב. אם הרגשות השונים היו מבלבלים אותי, הייתי מבולבל, ואני לא חושב שזה המצב (ולמעשה, אני מניח שאתה נמצא במצב דומה לשלי, רק שאתה מחליף חוסר בלבול בחוסר חמלה). |
|
||||
|
||||
מה פירוש "נקלע, באשמתו, כמובן שבאשמתו"? או שנקלע או שבאשמתו. אם זה באשמתו הוא לא נקלע ואם הוא נקלע אז אין כאן עניין של אשמה. |
|
||||
|
||||
שמע, אני לא יודע מה זה ''הטבע האנושי'' אבל קצת מוזר לי שאתה מגדיר אותו ביחס למה שאנשים מסויימים מרגישים, ואז הופך כך את כל מי שלא מרגיש זאת ל''מנוגד לטבע האנושי''. |
|
||||
|
||||
לניו-אייג'רית שהטיפה לי פעם על "אלוהים הוא אהבה" ושכולנו ילדים של אלוהים גם סטלין וא.ה. יימח שמו(שלא אחטא בגודוויניזם), סיכמתי את משנתו של וונגוט ג'וניור : אין בי מספיק אהבה לכל מיליארדי החיים הראויים לה, אני מעדיף לחלק אותה בין הקרובים לי והנקלעים בדרכי, או המטרידים את מחשבותי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |