בתשובה לewilde, 16/09/01 15:12
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מה הם מניעינו? ולמה לא לישון עוד שעה אחת? לאחר שעיינתי בקישורים שבנדיבותך סיפקת ישנו הבדל מהותי אחד שלדעתי מזדקר לעין בין שיטתי לשיטתך בהקשר לדמוקרטיה הכפויה (לא וולונטרית) והוא המניעים של הכוח הכופה. מדבריך קיבלתי את הרושם שהכופה נרתם למלאכתו ממניעים אלטרואיסטיים (טובתם של העמים הפרמיטיבים) או ממניעים של ראיה תבונית לטווח הארוך (כדי שהשכנים יהיה מתורבתים וניתן יהיה לעשות שלום בטוח ואמין איתם). לשיטתי, כלל וכלל לא!. דמוקרטיה לעולם לא תפתח במלחמה מיוזמתה (ללא התגרות רבה מוקדמת או סכנה לשלומה) בפרט ניתן לשלול מניעים אלטרואיסטיים. להזכירך ארהב הגיעה לאפגניסטן לא מתוך דאגה לשלומם ורווחתם של האפגנייים אלא בגלל שמפגעים בארהב מצאו בסיס ומקלט בתחומה. *הדמוקרטיה הלא וולנטרית שהעם האפגני זכה לה היא תוצר לוואי של מיגור כוחות הטרור מאפגניסטן* ולא יעד כשלעצמו. כך גם התקפות עתידיות על מדינות נוספות, בתקווה שיגיעו. ללא צל של ספק ארהב דואגת בראש ובראשונה לשלומה ושלום אזרחיה (ולאינטרסיים הצרים שלה) ומתוך דאגה זאת בלבד היא פועלת. ארגון טרור כמו אלקעידה, עם אותו רציונאל, לא יהסס לתקוף גם תקיפה גרעינית את ארהב ומטרות אחרות. להבנתי, במהלכיה ארהב שומטת את הקרקע מתחת לרגליהם של הטרוריסטים (מחסלת משטרים של מדינות שנותנות לארגוני טרור בסיסים בטריטוריה הריבונית שלהן) ובכך היא בעצם מנסה "לדחות את הקץ". כל עוד הצדדים הניצים לא מגיעים לסטטוס קוו מסוים של סימביוזה זהו משחק סכום אפס של "או אנחנו או הם". נראה שארהב חפצת חיים היא. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |