|
||||
|
||||
המסורת האתאיסטית שאני מתייחס אליה אינה מתמצית בטענה ש"אין אלוהים". זאת אולי ההגדרה של אתאיזם, אבל המסורת היא רחבה יותר. היא כוללת אלמנטים שבאים בצירופים שונים, כמו: סיינטיסיזם, רדוקציוניזם, את הטענה שאנחנו יכולים לבנות את הידע שלנו מלמטה למעלה בהסתמכות על רשמי החושים שלנו (ומכאן, אגב, דחיית המסורת), זלזול במסורות חשיבה אחרות, איזושהי דחייה של מטאפיסיקה ו"עולם הרוח" וכולי. כמובן, לא כל אתאיסט שמשתייך למסורת הזאת מחזיק במכלול הטענות אבל זה הכיוון הכללי. |
|
||||
|
||||
בקיצור, כמו שפאשיסט הוא שם ל"ימני שאת דעותיו איננו מחבבים", אז "אתאיסט" הוא שם ל"אדם לא מאמין שאת דעותיו איננו מחבבים"? |
|
||||
|
||||
לא. הקשר בין מה שכינינו ''המסורת האתאיסטית'' לבין אתאיזם בהגדרתו המילונית הוא חזק מאוד, גם רעיונית וגם היסטורית. באוופן כללי, המסורת הזאת אפשרה את התפשטות האתאיזם בגרסתו המודרנית ועודדה אותו. אני חושב שהחיבור של המסורת האתאיסטית והעמדה האתאיסטית אינו הכרחי (ואני חושב שהמסורת מוטעית), אבל אני לא רואה סיבה להתעלם ממנה ומכך שרוב האנשים שמגדירים עצמם כאתאיסטים מחזיקים בגרסה כלשהי שלה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |