בתשובה להאייל האלמוני, 22/08/09 21:32
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מצטער, לא משכנע אותי. אני לא חושב שזה עצוב - אולי פשוט יש לי השקפה יותר צינית על החיים. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני רואה כאן שתי אפשרויות - או שלא חשבת על העניין עד הסוף, או שאין לך ילדים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שתי האפשרויות נכונות (טוב, אולי הראשונה לא), אבל קצת עצוב לי שאתה לא רואה אפשרות שלישית - שאני ''צודק''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי עליך לשמוח שהוא לא מציג את האפשרות הרביעית שסבירה, כנראה, בעיניו - שאתה בן אדם אכזר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שעל זה כבר כולם הסכימו ונותר לנתח את הסיבות הפסיכולוגיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האפשרות הזו לא סבירה בעיני כלל. היא אפילו קלושה יותר מהאופציה השלישית שעלתה כאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עדיין סקרן באשר לאופן שבו ילדים היו גורמים לי לרחם על טופז. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני. בינתיים, עד שאבין איך זה עובד בדיוק, אמשיך להשליך עליך דדוקטיבית בהסתמך על מדגם של איש אחד. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |