בתשובה לירון, 21/08/09 11:51
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כנראה שלטופז היה כוח רצון מספיק כדי לרסן את הגוף. בכל מקרה, אחרי אובדן ההכרה החנק ממשיך (בניגוד למה שקורה למי שמנסה לחנוק את עצמו בידיים). |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יתכן שלמזלו הרע של טופז, הלחץ שהפעיל כבל החשמל על צווארו וכלי הדם המובילים למוח, גרם לשיבוש אספקת החמצן למוח. טופז לא נחנק כתוצאה מחסימת קנה הנשימה, ולכן לא סבל מהיסורים הנובעים מהצטברות פחמן דו-חמצני בראות. יתכן שזו הסיבה לכך שהצליח להתמיד בהתאבדות שלו עד לאובדן ההכרה. כל כך מצער שאדם יכול לאבד את חייו בקלות רבה כל כך כתוצאה מגחמה של רגע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא לא הזמין את ההתקפות הללו בגחמה של רגע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי להחלטה להתאבד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יודע. לדעתי טופז איבד את חייו בכך שהזמין את ההתקפות הללו. פרט לכך, ההתאבדות הזו לא נראית לי כגחמה של רגע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מוכן להסכים שאדם מאבד את חייו לפני שמת. יתכן שניסוח סיפרותי כזה מתאים לרומן או לאופרה. אם היה נכשל בנסיון ההתאבדות, טופז היה נכנס לכלא למספר שנים ואחר כך משתחרר וממשיך לחיות. גם החיים בכלא הם חיים. אם טופז היה מצליח לעבור את המשבר של נפילה מאיגרא רמה לבירא עמיקתא, היה מתגבר וממשיך את חייו. אני גם לא מאמין שטופז היה תאב התאבדות בכל רגע ורגע. יתכן שהיה נתון לגלים של דכאון, וברגע שיא הצליח לאסונו להתאבד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו, שאמירה כמו ''גם החיים בכלא הם חיים'' מרדדת את החיים לקיום גרידא. אני חושב שטופז איבד הרבה יותר כשנכנס לכלא, מאשר מה שאיבד לאחר מכן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי איזה מטריקה אתה מודד את החיים? כיצד אתה יודע כמה איבד טופז כשנכנס לכלא? אני יודע בוודאות שכאשר אדם מת, כמות החיים שלו יורדת לאפס. כמה חיים מפסיד מלך הרייטינג כאשר הוא מאבד את הקריירה שלו? כמה הפסיד מיידוף כאשר נכנס לכלא לשארית חייו? קשה למדוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי שום מטריקה. החיים זה לא מתמטיקה (אמרו לי את זה כל כך הרבה, אולי משהו נקלט). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסיבות של דינמיקה חברתית משונה ואולי תחרותיות יתר, לא מקובל כאן להגיד ''אהבתי''. אבל אני באמת אהבתי (לא רק את ההודעה הזו. אבל כאן נשברתי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאור נסיון ההתאבדות הקודם והמחשבות האובדניות שליוו אותו מרגע שנכנס לכלא, די ברור שלא הייתה כאן גחמה של רגע. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |