 |
כתבת ופירטת ללא כל בסיס, כפי שהראיתי.
לעניין תגובתך האחרונה:
"תינוקות לאמהות קטועות יד סובלים כי אמא מחבקת אותם פחות טוב (ואינטואיטיבית נראה שחשיבות החיבוק עולה על חשיבות הקול)?:
לא החיבוק אלא *המגע*! יש דרכים לגעת מבלי לחבק בידיים (נגיד, מנשא).
ולא מדובר על "חשיבות הקול". הקול הוא רק צורה אחת של היכרות אינטימית עם האם שמובילה להתקשרות כשהעובר הופך לתינוק.
"פגים (שנולדו לפני שהיה סיפק בידם לשמוע מספיק את הקול האמהי) אוהבים פחות את אמא?"
נו באמת. נגיד שכן. אז מה אתה מציע? לדחוף אותם חזרה ל-()$*#^($#?
"והרי אחרי ההריון היולדת נמצאת לא פעם במצב פיזי (לעיתים גם נפשי) ירוד מכרגיל, מה שעלול להשפיע במידת מה על יכולתה לטפל בתינוק. האם מישהו שטוען שלכן רצוי שהיולדת לא תהיה זו שתטפל בתינוק? לא, כי זו דוגמא אחרת לגורם זניח לחלוטין".
לא, לא טוענים כך - אבל זה לא מפני שזה "גורם זניח" (זה זניח שאמא נמצאת בדיכאון שלאחר לידה?!)! הסיבה שלא טוענים כך היא, שהיולדת היא... אמו של התינוק. ואם היא בדיכאון היא צריכה לקבל עזרה, תוך שהיא ממשיכה לטפל בו. הרחקה מהתינוק לאחר הלידה רק מחריפה דיכאון כזה (מסיבות הורמונליות), ובוודאי לא מיטיבה עם התינוק.
"כשיש כ"כ הרבה גורמים אחרים בעלי השפעה על טובת התינוק, בודאי במקרה של אימוץ, דברים כאלו זניחים לחלוטין".
התכוונת "במקרה של פונדקאות". טוב. למה זה זניח? ברור שזה זניח לעומת, נגיד, תינוק שמטלטלים אותו, או אבא שתלה את עצמו בתא המעצר. אבל אנחנו מדברים כאן לא על פתולוגיות אלא על התפתחות תקינה והנחת התנאים לה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש