|
||||
|
||||
אני אנצל את ההזדמנות שנפתח דיון בנושא המודל הצבאי הרצוי: אני מציע לשנות את המודל הכפול הנוכחי (חובה וקבע) למודל משולש: א. שירות חובה - שירות חובה למשך שנה שיחול על כלל האוכלוסיה. במסגרת זאת יעשה מאמץ מירבי לכלול את כל האוכלוסיה (כולל חרדים) ב. שירות ביניים - קרביים ובעלי תפקידים נדרשים ימשיכו (בהסכמה) לשרת שלוש שנים נוספות. המשכורת שלהם תהיה הגיונית (לפחות משכורת מינימום) והם יזכו בסיום השירות לכיסוי לימודים מלא + הטבות נוספות. "משרתי הביניים" יבצעו משימות שוטפות (מה שהיום רוב משרתי החובה בשנה האחרונה לא מבצעים כי הם ב"מסייעת" ורק "הצעירים טוחנים"). כמובן ששירות זה יוצע רק לחיילים מתאימים (בלי בעיות משמעת, ת"ש וכו'..) כך שרוב הבעיות שהצבא מתמודד איתם בשוטף יצומצמו. ג. שירות קבע - צבא מקצועי לכל דבר ועניין (כמו היום). מה זה יפתור? 1. עדיין הבסיס הרחב של השתתפות כלל האוכלוסיה בצבא יישמר (עד כמה שניתן)- בבחינת "כור ההיתוך" ו"השתתפות בנטל". 2. הגברת אחוז הקרביים מקרב כלל החיילים (כיום עומד על כ-10%) [זה עניין חשוב - אם בארגון עם מטרה מוגדרת מאוד רק 10% מבצעים ישירות את המטרה - זה מחליש את הארגון]. 3. ייחסך כסף מתעסוקת סתם של שנות השירות שקוצרו לרוב החיילים והוא יופנה לתגמול אמיתי של "משרתי הביניים". |
|
||||
|
||||
נשמע סביר, בהחלט שווה בדיקה לעומקם של המספרים. |
|
||||
|
||||
2. כמדומני - בצבא מודרני אמור להיות יחס כזה בין קרביים לתומכי לחימה. אאל"ט הצבא הגרמני הפסיד משום שהיה בו אחוז קרביים גדול ביחס לחיילי השירותים, והאספקה היתה לקויה. |
|
||||
|
||||
א. "מאמץ מירבי לכלול את כל האוכלוסיה (כולל חרדים)" - יש לי הרגשה איך יראה המאמץ המירבי הזה: כמו במערכון של הגשש על ישראבנק - "אני אחתום לכם כאילו יש לי אופניים ואתם תשלמו לי כאילו עבדתי אצלכם". יש כאן מצב ברור לגמרי, הציבור החרדי לא רוצה לשרת בצבא והצבא לא ממש צריך את המתגייסים החרדים. רק נפתולי הקיום הישראלי יכולים להגיע מכאן למסקנה שצריך לעשות "מאמץ" כדי לגייס את בחורי הישיבות. ב. להקים צבא קבע רק מ"לחיילים מתאימים (בלי בעיות משמעת, ת"ש וכו...)" זה מתאים אולי לספרטה, לא למדינה במאה ה-21. כדי ליצור אליטה מורשתית של קצונת צבא קבע תצטרך לשלם קצת יותר משכר מינימום. |
|
||||
|
||||
אני כן חושב שניתן להעלות את אחוז ההשתתפות של החרדים בצבא, אבל אני לא אכנס לויכוח על זה. יתר על-כן, הם לא רוצים להיות בצבא? הם לא רוצים לשאת בנטל עם כולם? הם מעדיפים לצפצף על "הנושא בעול עם חברו"? לא צריך. לא אכפת לי מהם. הרבה יותר חשוב לי המאבק על דמותו של בוגר התיכון החילוני הממוצע: מה הוא חושב על יהדותו/ישראליתו? מה זה אומר לו? האם הוא מוכן להשתתף בהגנה על העם והארץ? זה הרבה יותר חשוב לי. כשהחברה הישראלית תהיה קצת יותר "סגורה על עצמה" (בנוגע לשאלות הללו) נטפל בחרדים. וכאמור יש הרבה מה לעשות אבל כפי שאמרת אין לצבא או לכל גורם ממסדי אחר שום אינטרס לקלוט חרדים לצבא, אף להיפך. לגבי שכר מינימום: "אליטה מורשתית של קצונה צבאית" היא בשלב השלישי. "שלב ב" מיועד כשלב מעבר ואני חושב ששכר מינימום (ואולי קצת יותר) יספיק. אם המדינה מחזיקה עשרות אלפי בחורים ובחורות בגיל גיוס במשכורת של 500 ש"ח מבלי שיש להם תודעה כלכלית-מעמדית בסתירה למצב זה, אז ניתן להחזיק מספר מועט של אלפים בשכר מינימום עוד שלוש שנים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |