בתשובה לשוקי שמאל, 19/08/09 23:11
נו בטח 521285
נועה ו • בתשובה לשוקי שמאל יום ד', 19/8/2009, 23:57
א. אני מסכימה שאופן התנהגות קשור לאופי אישי ולחינוך משפחתי - אבל אני חושבת שנוכחות של אנשים מרקעים שונים היא יתרון ומהווה גורם ממתן. וזה משהו שלא יהיה בצבא מקצועי.
ב. אין כוונתי לפוטנציאל הפלאי של המילואימניקים, אלא למספר שלהם. אני שמחה שאתה מסכים שנצטרך צבא מילואים: איך נעשה אותו? נשלם לאנשים כדי שיעזבו את העבודות שלהם בשעת הצורך וילכו להרוג ולההרג? נראה לי מופרך, במקרה של צבא מקצועי.
ג. הרושם שלי הוא שיחס וכבוד נותנים בחוגים הצבאיים, אבל לא בהכרח האמריקאי הממוצע.
ד. מיעוט נחוש תמיד מצליח הרבה יותר מרוב דומם. בהנחה שיש רוב כזה, למשל, לגבי השטחים (באילו שטחים? כוונתך לגדה? לעזה? לגולן? לא בטוח כלל שיש רוב לנסיגה בגולן).
ה. האם אתה סבור שאדם יכול להיות חייל קרבי עד גיל 65? או שההנחה היא שלאחר גיל מסויים יעבירו אותו לאפסנאות או לשלישות? ומה יעשה אדם שנפגע והוא נכה אבל לא עד כדי כך שלא יוכל לעבוד? ‏1
ו. לא אורבנית כלל וכלל - מפתחות - גם אם חדשים וטריים ותוצרת סין - מככבים בהפגנות.
ז. סבורתני שלא ירדתי לסוף דעתך - אם אתה מכליל ביחד פלאחים מסכנים וגנבי צאן ובקר, אתה אכן מגיע לרוב - אם כי לא הגנבים ולא הפאלחים מסבירים למה רצח היה מעורב בעניין.

‏1 כאמור, זו הבעיה הפחותה. תמיד אפשר להקים מערך הכשרה מקצועית למשוחררי צבא. משום מה יש לי התנגדות פנימית לכך שיהיו אנשים שההרג מקצועם וזה כל מה שהם יודעים לעשות‏2.
‏2 קצין בצה"ל, וגם נגד, משתחרר עם ניסיון פיקודי = ניהולי. זה הרבה יותר ממה שישתחרר איתו חפ"ש קרבי.
נו בטח 521293
שוקי שמאל • בתשובה לנועה ו יום ה', 20/8/2009, 2:00
ב. מילואים - המודלים שחשבתי עליהם הם הכשרה בסיסית של כמה חדשים ורענונים קצרים במסגרות של עתודה אקדמאית ומשמר לאומי (כמו בארה"ב) או חילות טריטוריאליים (כמו בבריטניה או שוויץ). בכל מקרה מדובר בחיילי קו שני ולמען האמת זוהי הנקודה הבעייתית ביותר במעבר לצבא קבע מקצועי. ברור שהנקודה הזו היא המכשלה הגדולה ביותר בעניין ותשובה עליה לבטח לא תהיה פשוטה ולא בטוח שתהיה משכנעת.

ג. בהחלט לא. יראת הכבוד וההוקרה הבלתי מסוייגת מאפיינת את כל שדרות הציבור האזרחי למעט שוליים סהרוריים ובטלים בשישים (בעיקר מטורפים גזעניים ודתיים וכנסיות שנאה). נדמה לי שצבא ארה"ב (להבדיל מן הצבאות האירופאים) יכול להרשות לעצמו אפילו לפסול מועמדים בעלי עבר פלילי.

ה. לא. בנקודה הזו המודלים קיימים כבר וידועים. בשרות בסיסי של 5-10 שנים, המשתחרר יהיה זכאי להכשרה מקצועית מלאה ע"ח המדינה (כמו בארה"ב). בשירות מלא 20-25 שנה, המשוחרר יצא לפנסיה כמו בישראל. (אף אחד לא טוען שצבע קבע הוא זול).

ו. מה שניסיתי לספר הוא שסיפור המפתחות לא נולד ב-‏1948 אלא כ-‏500 שנה לפני כן. זכות השיבה לגראנדה ולאנדלוס היא בהחלט נושא קיים במרחב הרעיוני הערבי.

ז. פדאיונים - אכן. היה רוב גדול של פלאחים מסתננים וגנבים כפריים ומיעוט של פידאיונים חמושים שנשלחו ע"י צש"פ ברצועה או ארגונים פלשתיניים בירדן (הגרעינים הראשונים של הפתח וכאלו) שנשלחו למשימות טרור של ממש. המצב די דומה למה שקורה היום.

ח. ברצוני להוסיף עוד שאיני מתיחס לצבא הקבע המקצועי כפתרון אופטימאלי, אלא כאופציה של פתרון פחות גרוע ממה שקורה היום: הונאה עצמית והכחשה של העובדה שמה שהיה פעם גיוס אוניברסלי נמצא בעיצומו של תהליך ספונטאני וחשאי כלפי גיוס סלקטיבי של נחשלי החברה בלבד. אם זהו אכן הכיוון, מן הראוי שלכל הפחות לא נרמה ולא ננסה לקנות בזול את השירות של השכבות הללו. כפי שהערת בעצמך, העלות העצומה והתועלת הזעומה שבגיוס החרדים או להבדיל הדוגמנית החביבה על טוידלדי, לבטח אומרים משהו בעניין זה.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות