|
||||
|
||||
ובכן, לא. מתוך וויקיפדיה: The Industrial Revolution was a period in the late 18th and early 19th centuries when major changes in agriculture, manufacturing, mining, and transport had a profound effect on the socioeconomic and cultural conditions in Great Britain. The changes subsequently spread throughout Europe, North America, and eventually the world. The onset of the Industrial Revolution marked a major turning point in human society; almost every aspect of daily life was eventually influenced in some way אני מדבר על התקופה המובחנת באנגליה, זו המוזכרת במשפט הראשון.בהודעה הקודמת כתבת: "איזה שלטון יכול היה להתמודד, בזמנו, עם הפוטנציאל ההרסני של המהפכה התעשייתית? מי יכול היה למנוע אותה (גם אם נניח שזה היה רצוי)?" , ומתוך כך הנחתי שאינך יודע את התשובה, או שאיננה ברורה מאליו עבורך. השלטון שהיה קיים במציאות יכול היה (ואף פעל כך במציאות) לעכב את השינויים או לעודד אותם, או גם וגם. מה זה אומר שדבר מה הוא חלק מ"תהליך היסטורי"? מה ניתן להסיק עליו מאמירה זו? האם מלחמת העולם הראשונה היא חלק מתהליך היסטורי? השניה? אני אינני מסיק שיש לעצור איזה תהליך משום שהוא איננו אופטימלי, אלא מציין את המובן מאליו - לא כל שינוי הוא לחיוב, ובוודאי שלא במהירות המקסימלית האפשרית. הרי אם האנושות חס וחלילה לא תשכיל לשמור את הנשק הגרעיני שברשותה עמוק בבטן האדמה, יכול להיות שבחשבון סופי אפילו פיתוח תורת היחסות לא ממש השתלם עבורנו. או בקיצור - להיזהר ולהגן על החברה משינויים קיצוניים נראית לי דרך התנהגות אוטופית פחות מהאמונה הנאיבית שכל שינוי הוא לטובה ואיכשהוא בסוף הכל יסתדר בזכות הצמיחה, הטכנולוגיה, או שאר מילות קוד. קל וחומר כשמדובר לא רק על סך הרווחה החומרית "לטווח ארוך", אלא על מגוון נושאים אחרים שעליהם משפיעה כלכלת השוק - התפרקותה ההדרגתית של המשפחה הגרעינית והקהילה, האדישות הפוליטית המתרבה דווקא בחברות שוק משוכללות, התמודדותו של היחיד עם חוסר ביטחון ועם עולם שמשתנה עוד לפני שניתן להתרגל אליו, הפסיכולוגיה של היחיד והחרדות הטיפוסיות לו במצב חברתי בו הוא רואה את עצמו ואת הקרובים לו כסחורות, צמיחתו של מעמד חדש, ה Underclass, של אנשים "מיותרים" בחברות צרכניות מודרניות. את כל ההשפעות החברתיות הללו אין דרך טובה לחזות, ואני לא חושב שניתן להתמודד איתן באמצעות תקווה נאיבית אשר סומכת על כך ששינוי בהכרח מביא עתיד מזהיר יותר. |
|
||||
|
||||
טוב, כדי למקד את הדיון ולהימנע מפרשנות מילולית של טקסטים אני מוכן לקבל את הגדרתך שהמהפכה התעשיתית התחוללה רק באי הבריטי (למרות שאני לא מאמין שמשהו משמעותי היה מתחולל שם אלמלי חצו כמה בריטים את התעלה ואת האוקינוסים). מה שנראה לי יותר חשוב בדבריך הוא הטענה שהשלטון הבריטי יכול היה למנוע - או לעכב בצורה משמעותית - את השינוי החברתי והכלכלי שנקרא "המהפכה התעשייתית", בלי להיות שלטון עריץ וטוטליטארי. להבנתי זה בכלל לא מובן מאליו, ממש כשם שלא מובן מאליו שהשלטון העכשווי יכול למנוע מאיתנו להיות חברה של צרכנים מטומטמים, בלי להיות שלטון עריץ וטוטאליטארי. לכן, כבר אמרתי, צריך להיזהר: מובן מאליו ששילטון כוחני יכול היה למנוע את המהפכה התעשייתית והשלכותיה - ולראיה, באלבניה הצליחו. אבל לדעתי שלטון שאיננו עריץ לא יכול היה למנוע זאת - ואחת הסיבות שהמהפכה התחוללה דווקא קודם בבריטניה היא שהשלטון שם היה פחות אבסולוטי מזה שבמקומות אחרים באירופה. וכאן באשר לשאלתך (מה זה חלק מתהליך היסטורי?): בניגוד לאירועים היסטורים נקודתיים - גם אם הרי גורל - כמו הכרזת מלחמה, לדעתי, שלטון שאיננו עריצות מוחלטת לא יכול לקבוע או לשנות תהליכים חברתיים היסטוריים. במקרה הטוב הוא יכול להכיר בתהליכים ולנסות להסדיר/לרכך/להחליק אותם, אבל הוא לא יכול לקבוע שנישאר חקלאים או שנהפוך לצרכנים בורגנים. דברים כאלו אנחנו (החברה) עושים על אפו וחמתו של השלטון והוא יכול רק להיות איתנו (שלנו) או נגדנו (עריץ). לכן השאלה איננה כמה "בסדר" הנאיבים חושבים שיהיה בסוף אם נניח את הדברים לעצמם, אלא כמה כוח המאמינים חושבים שיש להפעיל כדי להבטיח שיהיה בסדר - לפי דעתם. ולמיטב הבנתי מהשאלה הזאת אתה עושה הכול כדי להימנע. ולבסוף, בקשר לתופעות החברתיות השליליות שלפחות חלקן הן פרי באושים של המהפכה התעשייתית. אני לא יכול להתחייב על כולם, אבל ידוע לי על לפחות נאיבי אחד שמסכים שהתופעות הללו שליליות ויש לפעול לריפוין. הוא רק חושב שריפוי באמצעות כוח (ועוד מונופול של כוח), גם אם הוא יצליח, ימית את החולה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |