 |
ערב טוב.
א. יש מסקנות, אך כדאי להשאיר את המתח והטעם הטוב לסוף....
ב. אין ב'פילוסופיה של החירות' סתם דיון. הספר כתוב באופן מדוייק על פי ארכיטקטורה הגיונית פנימית, בדומה ליצירות מוזיקליות קלאסיות. מבנה זה מאפשר לקורא 'המקשיב' לברר לעצמו את תוכן הספר בדרך ישירה, ללא צורך להיגרר לתלות בידע מיוחד או מושגים 'מקצועיים' שאינם בתחומו של הקורא מן המניין. המסקנות עצמן נובעות מהבנת הקורא את הספר ומתבררות לו בהדרגה באופן הגיוני וברור, אם הוא זוכר כמובן שלצורך הבנת ספר כזה יש צורך בסובלנות ופתיחות, כמו כל התמודדות אמיתית עם ידע, מההתחלה ועד הסוף.....
ג. המפגש, ויתכן גם העימות, בין החשיבה אודות החשיבה, התודעה, האני והרצון, אקטואליים כאז כן עתה. מגבלות הידע המדעי נותרו בעינן, למרות התפוצצות המידע. כל דיון בנושא פותח שוב את המעגל. הבאת ידע מדעי אקטואלי לתקופתו לתחום דיון בהכרה ותודעה, חוזרת על עצמה שוב ושוב,וטרם נמצא פתרון מדעי 'סופי' לשאלות הללו. בדרך כלל, החזית היא המפגש הטעון בין מושגי האני והחשיבה לבין המושגים הנובעים מהכרת גוף האדם באופן מדעי ו/או אינטימי.
ד. מאחל בילוי נעים וטעים, עם יין ישן ומשובח.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש