![](/img/cornr_br.png) |
לא דיברתי על "הומואים" מול "לא הומואים", התיחסתי רק להבחנה בין מצב שבו יש בחירה בין כמה מאמצים פוטנציאליים לבין מצב שבו יש זוג מאמצים אחד שמוכן לאמץ והאלטרנטיבה היא גידול הילד במוסד. נראה לי שכמעט כל זוג מאמצים (ואפילו יחיד שמוכן לגדל את הילד כחד-הורי) עדיף על מוסד. לעומת זאת, במצב שבו יש בחירה בין כמה מאמצים פוטנציאליים מתעוררת שאלה למי לתת את הילד. במצב כזה התשובה "כל אימוץ הוא מבורך" אינה מספקת, כי צריך להחליט איזה אימוץ מבורך יותר. שאלת הקריטריונים כאן היא קשה, ולא רק בגלל נטיה מינית. גם משתנים כמו המצב הכלכלי וההשכלה של ההורים, בריאותם, גיליהם ויציבות הקשר ביניהם וכיו"ב עשויים להיות חלק ממערך השיקולים. האם לתת לאמץ לגבר לא נשוי שמוכן לגדל את הילד כחד-הורי כשיש זוגות שרוצים גם הם לאמץ? האם לתת לאשה כחד-הורית? מה לגבי זוג בגיל חמישים? אלה לא שאלות פשוטות, ואני לא מקנא במי שצריך לקבוע את המדיניות. זו אחת הסיבות שהיום אין לי עמדה ברורה לגבי אימוץ ע"י הומואים.
|
![](/img/cornr_bl.png) |