 |
OK. אתקן עצמי בשני נקודות.
א. ע"פ הויקיפדיה אתה צודק. הויפאסנה היא הטכניקה המדיטאטיבית ואילו שם הענף הבודהיסטי הותיק שהשתמש בה הוא התראוואדה. אני הסתמכתי על ספר ישן משנות ה-50 שטען שהויפאסנא הוא שמה של אחת מן התנועות שהרכיבו את התראוודא, בעוד הויקיפדיה טוען שתנועת הויפאסנא היא מודרנית. יתכן שזכרוני הטעה אותי ויתכן שכותב הספר טעה.
ב. גם בעניין הסבל של חסידי הויפאסנא המערביים נראה שאתה צודק. הסבל ה"מערבי" בניגוד לסבל ה"אסיאני" המסורתי, שייך יותר למה שאלן דה בוטון קרא "חרדת הסטאטוס" וכדו'. למעשה חרדת הסטאטוס שהיא צורה של סבל סובייקטיבי מתאימה מאוד לסבל שהבודהא גאותמה חשב עליו. בעצם אם רוצים למתוח ביקורת פוזיטיביסטית על תורתו של הבודהא, אפשר לומר שהוא מטשטש במכוון את הגבולות בין הסבל האובייקטיבי הנובע ממצוקה חומרית לבין הסבל הסובייקטיבי הנובע מן השאיפות והרצונות של האגו.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש