|
||||
|
||||
א. כפי שכתבתי: הסתמכות על קודקסים וכתבים דתיים במקום על חשיבה והנמקה, ביטול החשיבה האישית בפני החשיבה של מנהיגי העדה וביטול החשיבה של הדור החי בפני חשיבתם של דורות קודמים. ז. כתבתי שעד מומחה בתחום הפסיכיאטרי יכול לפרש לביה"מ את משמעותו של הרקורד הטיפולי (אישפוזים, טיפולים, תרופות) של הנבדק ואת ההקשר שלהם למעשה בו נחשד הנבדק. כמו כן הוא יכול להביא את חוות דעתו על דרך הסביר והנפוץ, בשאלות כלליות כמו מידת האחריות המשפטית של הנבדק למעשיו ומידת המסוכנות שלו. אני לא חושב שמצפים ממנו לאבחנה חד משמעית ע"ס ראיון של חריגות ובעיות נפשיות כפי שמצפים ממומחה פלילי לומר אם טביעת האצבע מתאימה או לא. אילו הפסיכיאטר אמר רק שלא גילה שום אינדיקציות נוספות לתסמונת מינכהאוזן ו/או שהפרופיל של הנבדקת אינו תואם את הפרופיל המקובל של הלוקים בתסמונת, היה זה דבר סביר. ז.1. בקריאה שנייה עולה שוב עניין ההצגה המגמתית של הדו"ח. חלק מן הדברים סבירים, אבל עדיין נותר עניין הקביעה המוחלטת לגבי הנורמטיביות. יש פער בלתי סביר בין אמירות מסוג "לא מצאתי ליקוי נפשי אצלה ולא כל תמיכה במינכהאוזן ... מעולם לא נבדקה פסיכיאטרית" לבין הקביעות "אין הבדל בינה לבין כל אם אחרת ... היא אישה בריאה ככל ההורים". באמירות הללו העד המומחה במשתמע פוסל את אמינותן של עדויות עובדתיות סותרות שנמסרו ע"י עדים אחרים, דבר שכמובן אין לו שום דרך לעמוד מאחוריו. הוא בעצם קובע כי משקל מומחיותו מכריע את משקלן של העדויות הללו, מה שיוצא עוד יותר מוזר לאור העובדה שהמומחה כלל אינו מומחה: http://rotter.net/forum/scoops1/16953.shtml ט. http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/917/862.html. |
|
||||
|
||||
מה הקשר בין עדויות עובדתיות ל*מעשי* האם לבין קיום או אי קיום סינדרום פסיכיאטרי מסויים? |
|
||||
|
||||
זוהי נקודה עקרונית ביותר. בניגוד לבדיקות מעבדתיות של רפואה קונבנציונלית, בה תתכן אבחנה רפואית של מחלה עוד לפני הופעת הסימפטומים, בפסיכופתולוגיה כמעט תמיד מדובר באבחנה ע''פ סימפטומים, לעניין זה התנהגות ומעשים בפועל של החולה. כמעט כל האבחנות הפסיכיאטריות אינן אלא שם כולל לאוסף של התנהגויות חריגות אשר בד''כ משתרעות ע''פ מגוון רחב למדי. אני רוצה להדגיש שוב שאין לי שום הכשרה מקצועית בתחום, אבל אני לא חושב שאני מסתכן במיוחד אם אני מתאר את תסמונת מינכהאוזן כשם גנרי לאוסף לא קטן של חריגות התנהגות המשתרע בין דכאון שלאחר לידה לפסיכופאתיה של ממש. בסופו של דבר מה שקובע באבחנה הוא מה עשתה או לא עשתה האם. קביעתו של הפסיכיאטר כי חוות דעתו המומחית יכולה להתייצב ולהכריע את משקל הראיות העובדתיות היא הדבר המשונה והבלתי סביר בעדותו. |
|
||||
|
||||
לא הבנת אותי. אם יש עדויות ממשיות שהאם אכן הרעיבה את בנה, קיום הסינדרום אצלה עשוי להשפיע על סוג ההתיחסות אליה וחפותה המשפטית, אבל לא על חפותה העובדתית. לכן, כמו שאמרת בתגובה אחרת, יש לבדיקה הפסיכיאטרית משמעות לגבי הבדלה בין טוב לרע, אבל הבדיקה לא יכולה ולא צריכה בשום אופן להיות עדות משפטית לגבי היתכנות המעשים. |
|
||||
|
||||
מה עניין "היתכנות המעשים"? ודאי שאת עניין זה לא קובע הפסיכיאטר אלא ה...מציאות, בד"כ, לא. אגב, לפני ימים אחדים שמעתי רופא אחד מתוך קבוצת רופאים מחוץ להדסה שקמו להגן על הדסה. הוא אמר שאת תסמונת מינכהאוזן באמצעות שליח מאבחן בד"כ רופא הילדים, לא פסיכאטר. |
|
||||
|
||||
נכון. לכן השאלה איך בדיוק קוראים למה שיש לאם היא מעניינת רק כקוריוז. |
|
||||
|
||||
לא בדיוק. לולא זיהה את התסמונת רופא הילדים המטפל במקרה זה, לא היו מרחיקים את האם מבנה ולא היו מצליחים להציל אותו. |
|
||||
|
||||
ממש. האינפורמציה שלי היא שרופא הילדים ''זיהה'' סרט בו רואים שהיא מתעסקת עם האינפוזיה של בנה. |
|
||||
|
||||
ומי לדעתך החליט לצלם את הסרט הזה? |
|
||||
|
||||
חשדו ש*מישהו* מתעסק עם האינפוזיה. זאת יכלה גם להיות האחות שונאת החרדים או הסניטר רפה השכל או הסטז'ר שמוכר את האינפוזיות בשוק השחור. |
|
||||
|
||||
לא בדיוק. האמא ישבה שם כל היום, הם לא היו יכולים לעשות את זה. |
|
||||
|
||||
"כל היום"? אז מתי הכניסו את המצלמה? |
|
||||
|
||||
סביר שבזמן ביקור הרופאים הוציאו אותה משם. וברצינות - לאחר מעשה, וכשרואים את התמונות, קל להיות חכמים ולחשוב שזה אבחון מיידי. אבל מלכתחילה, מחלות והליכי תטיפול לא מתנהלים תמיד לפי תרחיש צפוי. רופאים רגילים לחשוב קודם כל שאולי לא אבחנו נכון את המחלה (של הילד, לא של האם). גם לחשוד ש*מישהו* מתעסק עם הזונדה זה לא טריוויאלי. אחות שונאת חרדים? סטאז'ר בעייתי? למה דווקא לילד הזה מתנכלים? החסרים חרדים בהדסה? והאמא? היא נראית ומנהגת כאם השנה. איך יחשדו בה? תסמונת מינכהאוזן זאת היא נדירה למדי. סביר מאוד שזו הפעם הראשונה שנתקל בה אותו רופא. לי נשמע שאותו רופא מהרדיו שאמר שהתסמונת קשה מאוד לאבחון צודק בהחלט. |
|
||||
|
||||
הוא שאמרתי. הם חשדו שמשהו לא בסדר, ולא ידעו מה. לאחר הצילומים הם גם ידעו מה. גם אם יתברר בהמשך שהאם הופנטה על ידי דלעת עצומה מאלפא קנטאורי, זה לא משנה. ה"אבחנה" של הרופא היתה עשויה להיות שימושית *גם אם לאחר מכן היא התברר כלא נכונה*. |
|
||||
|
||||
שיהיה. אישית נראה לי שאלוהים אמר לה שהוא מועיד את הילד הזה לגדולות בתנאי שהיא תרעיב אותו. אולי הוא אפילו ישקול לארגן בשבילו מעמד הר סיני חדש בפארק הירקון. |
|
||||
|
||||
היום התראיין ברדיו "קרוב משפחה מדרגה ראשונה" (ככל הנראה הבעל) וטען שהרופאים הם שהורו לא להאכיל את הילד. תרחיש אפשרי: אי הבנה מצערת. הרופאים לא הבהירו לאם את אורך הצום המבוקש, והיא פשוט מילאה את הוראותיהם כמיטב יכולתה. ואם תתהה מה בקשר לאותם צילומים מפלילים, אם אמנם הם קיימים ומראים בבירור את מה שנטען, ייתכן שהאם חשבה שמי מהאחיות אינה יודעת את שציוו הרופאים, ומיהרה לתקן את המעוות. כל האשמת האם, עפ"י התרחיש הזה, לא באה אלא כדי לנקות את הרופאים מאשמת רשלנות רפואית על שלא הבהירו לאם את כוונתם, ועל שלא הבחינו בהדרדרות מצבו של הילד עד כדי סכנת חיים ר"ל. אנשים שאין אלוהים בליבם לא יבחלו בשום מעשה נבלה כדי להציל את נפשם. אבל מדובר באם חרדית, והחרדים אינם אלא טפילים פרימיטיביים במיוחד אם הם מקהילת נטורי קרתא, ולפיכך כל עלילת דם תזכה לאמינות מיידית בידי הציבור היזראלי "הנאור". הכותב אינו חרדי אבל שונא גזענים מכל סוג. |
|
||||
|
||||
יזראלי? מזל שיש לך דוא"ל. |
|
||||
|
||||
אפילו לא שמתי לב לזה, ובכל זאת ניחשתי כמוך, בזכות המשפט ''אנשים שאין אלוהים בליבם לא יבחלו בשום מעשה נבלה כדי להציל את נפשם.'' |
|
||||
|
||||
לא. זה דווקא נקודה לטובתו. היה אמור להיות ''אין א-לוהים''. |
|
||||
|
||||
לא, זה לא הסגנון שלו. פשוט מדי ובהיר מדי. |
|
||||
|
||||
ש' נמצאת ליד ז' במקלדת. ממש כמו חילופי א' וע', ב' וה', ב' וס', וכו'. |
|
||||
|
||||
אם היא לא הבינה שאי אפשר להרעיב ילד ללא גבול והיתה צריכה שהרופאים יספרו לה את החדשה המרעישה הזאת, אז בין אם יש או אין לה תסמונת פסיכיאטרית כזו או אחרת - יש לה בכל מקרה בעיית הבנה קשה שמסכנת את הילד/ים שלה לא פחות ממחלת נפש או מבנה אישיות בעייתי. קרי: הנזק הוא אותו נזק, גם אם על רקע שונה. ולגבי הצילומים המפלילים, אם ישנם באמת כאלה שמראים במפורש משהו, אתה ברצינות מנסה למכור ש"ייתכן שהאם חשבה שמי מהאחיות אינה יודעת את שציוו הרופאים, ומיהרה לתקן את המעוות"? תגיד, אתה חושב שאנחנו מפגרים? אמהות שנכחו במחלקה מספרות שהיא אמרה למתנדבת ללחוץ על ידי הילד "עד שייצא לו דם", זאת נראית לך הוראה של רופא? |
|
||||
|
||||
מצא חן בעיניי הביטוי ''מחלה בריאותית קשה''... |
|
||||
|
||||
פגשתי בבלוגים גם: הפרעת אישיות היסטוריונית. מחלת נפשות פרוטסטנטית. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אני מקווה שלא באמת ניסית לשכנע עם התרחיש הזה, שהוא באמת מגומגם להפליא. מצד שני, אם זה לא היה ניסיון שכנוע, מעניין מה זה היה. ואגב, אם קראת גזענות בדבריי, זה אתה שהכנסת אותה לשם. |
|
||||
|
||||
היי, ברוך שובך אורי פז. יופי שלא נגמלת |
|
||||
|
||||
שמת לב באיזה משקל היה הילד? הוראה זמנית שלא להאכיל את הילד? אי הבנה של האם? אם הרופא אמר לא להאכיל את הילד ושכח לבטל את ההוראה אז האם צריכה להרעיב את הילד למות כי "הרופא אמר"? הנסיון להבין את האם מאד מרגש- מרגש עד מות. |
|
||||
|
||||
אגב - כבר מזמן רציתי לשאול: מה טווח המשקל הנורמלי בגיל הזה? |
|
||||
|
||||
שונא כושים, מרוקנים, כופרים וגזענים מכל סוג. |
|
||||
|
||||
אם אדם מזיק רפואית לזולת מתוך כוונה למצב עצמו כמטפל בו, יבוא הפסיכיאטר ויאבחן אותו כלוקה בסינדרום מינכהאוזן. לכן כאשר בא ד''ר וייל ופוסק כי האם אינה לוקה בתסמונת ויתר על כן מרחיב וקובע כי אין שום סיכון באינטראקציה בינה לילדיה, הוא בעצם קובע נחרצות כי כל הראיות העובדתיות הן שקריות. אני מניח ששנינו מסכימים שבעניין זה אין לו שום מעמד וסמכות לקבוע. הבעיה היא שברגע שהסקסולוג הנידון עשה את המעשה התמוה והבלתי סביר הזה, באופן טבעי מתעורר החשד שכל דבריו של המומחה הזה נגועים בשרלטנות. גם כאשר הוא פוסק בעניינים שכן היו בתחום התמחותו (לו היה פסיכיאטר המתמחה בהפרעות התנהגות מסוג המינכהאוזן) כמו אינדיקציות משניות, מידת הסכנה לילדים ומידת השליטה והאחריות למעשים, עדותו היא עדות של חרש שוטה וקטן גם יחד. |
|
||||
|
||||
לא. אם אתה כבר יודע מראש את האבחנה, אל תשלח אדם לקבל אבחון. חבל על כספי משלם המיסים. |
|
||||
|
||||
אני חושב שהבעיה היא שלא ידענו מראש מה תהיה האבחנה. |
|
||||
|
||||
אבל שוקי מתרגז מהאבחנה שלא מתאימה לדעתו. |
|
||||
|
||||
למה "אבל"? שוקי אכן ידע מה הפסיכיאטר היה אמור לקבוע. |
|
||||
|
||||
כלומר התכוונת שאתה ואני לא ידענו מראש מהי האבחנה, אבל שוקי ידע מראש? |
|
||||
|
||||
אני לא ידעתי. תסמונת מינכאוזן על ידי שליח היא סופר נדירה. |
|
||||
|
||||
אני מוחה בתוקף על מה שאתה וצפריר עושים לעמדתי. טענותי היו זהות לפני ואחרי שידעתי מה בדיוק כתב הסקסולוג הנ''ל. לא שיניתי את דעותי בעקבות האבחנה שלו. מלכתחילה יצאתי מנקודת המוצא שאיני פסיכולוג ואין לי שום מושג מה אמור פסיכולוג ולקבוע במקרה כזה ובאיזו דרך עליו לבדוק ולהגיע למסקנות. מלכתחילה פקפקתי ביכולת של הפסיכולוג לקבוע אבחנת קיים או לא קיים לגבי הפרעות פסיכיאטריות במנותק מעניין הדברים שהתרחשו או לא התרחשו. אילו קבע הפסיכולוג כי לא גילה שום אינדיקציות לתסמונת ולנבדקת אין שום היסטוריה רפואית-נפשית היכולה להעיד על תסמונת כזו, לא הייתי יכול לבוא אליו ביותר מדי טענות גם אם היה מתגלה שתחום התמחותו הוא סקסולוגיה ולא פסיכופתולוגיה. אני בהחלט מכיר בתחום בו יש לביה''מ עניין בחוות דעת מקצועית של פסיכולוג, כמו למשל בשאלת האחריות המשפטית, מידת הסכנה הפוטנציאלית ובכלל התרשמות אישית של עד מומחה. העצם של הכלב הוא שהסקסולוג במקום לעסוק בחוות דעת מקצועית (שכלל אין לי דעה מה היא היתה צריכה להיות) הפך עצמו לפוסק משפטי ועד פארנזי הקובע בהחלטיות אם היה או לא היה ומזכה את האם מכל חשד. איך הגעת מכאן למסקנה שהדבר שמפריע לי הוא שהאבחנה סותרת את ה''אבחנה'' שלי. לי בכלל אין הבחנה. לא אופתע יותר מדי אם יתגלה שמצבו של הילד נובע מטיפול רפואי לא נכון ולא ממעשי אימו ועדיין אטען שהעד הלא-מומחה הוא שרלטן ונוכל. |
|
||||
|
||||
אני עדיין לא מבין מה אוכל אותך. שלעד מומחה אין זכות לקבוע אם האם אשמה או לא? מוסכם, אבל האם הוא *באמת* הודיע שהיא זכאית? הוא רק אמר שכרגע איננה מסוכנת מבחינה פסיכיאטרית. בית המשפט כנראה מספיק חכם להבין למה הכוונה, השופטת אמרה ( על פי NRG ) "נמצאים בה פגמים לא מעטים על דרך ניסוחה ופרטים בלתי רלוונטיים הכלולים בה". אז גם אם הפסיכיאטר מרשה לעצמו להשתפך, השופטת יודעת לסנן. |
|
||||
|
||||
אתה טועה. אביא שוב את הציטוטים מן הדו"ח: "היא אינה חולה פסיכיאטרית, היא אישה נורמטיבית ככל האמהות בקהילתה, לא מצאתי ליקוי נפשי אצלה ולא כל תמיכה במינכהאוזן... היא איננה סובלת מתסמונת מינכהאוזן, אין הבדל בינה לבין כל אם אחרת... האישה מעולם לא נבדקה פסיכיאטרית והיא אישה בריאה ככל ההורים ... לאורך הזמן הממושך בו התענה הילד בבתי החולים, הייתה האם מקובלת ומעורבת מאוד בטיפולים. היא בילתה לידו שעות ארוכות, וזכתה לאמון מלא של הצוות הרפואי והסיעודי", הפסיכו-סקסולוג הזה הוא שרלטן, לא מקצועי וחסר אחריות. מה "אוכל" אותי? כיצד זה הסכימה התביעה לעד מומחה מוסכם שכזה? ממתי צריך להיות עד מומחה מוסכם בין התביעה להגנה? אם כל מסכת התביעה הוגשה בקפדנות ובזהירות כזו, מה עוד צפוי להתגלות בתיק הזה? |
|
||||
|
||||
אני חוזר. גם אישה נורמטיבית1 יכולה להתעלל בבנה. היא לא צריכה אישור מפסיכיאטר שהיא חולה. לא כל גנב הוא קלפטומן. אתה צודק שהתביעה יצאה פריירית כאן, אבל תמיד יש הימור כשאתה לוקח ממוחה בלתי תלוי. 1 מבחינה פסיכיאטרית. |
|
||||
|
||||
פה אבדתי אותך לגמרי. אשה המתעללת בבנה היא נורמאטיבית? המילים "מבחינה פסיכיאטרית" אינם מוסיפים כאן כלום. הפסיכיאטריה מגדירה את המחלות, החריגות והסטיות שלה ע"פ החריגה מן הנורמה. אין לה כלי אחר. האם דכאון לאחר לידה הוא תופעה נורמאטיבית? לא. אילו רוב האמהות סבלו מדכאון לאחר לידה, איש לא היה מתיחס לכך כאל תסמונת פסיכולוגית. אף אחד לא טוען שכל אם עם דכאון לאחר לידה מסוכנת לתינוק שלה או חולה במחלת נפש חשוכת מרפא, אבל אף אחד לא מתיחס לכך כאל דבר נורמאטיבי שאינו מצריך טיפול או תשומת לב מיוחדת. העד המומחה כאן, במקום לעסוק בתחומו ולהשתמש בידע המקצועי שככל הנראה אין לו, הפך עצמו לאינסטנציה שיפוטית וקובע עובדות משפטיות. "אם נורמאטיבית" משמע לא היו הדברים שנטענים נגדה מעולם. |
|
||||
|
||||
אם המתעללת בבנה יכולה להתעלל בו מכל מיני סיבות. הפרעת אישיות אינה תמיד אחת מהם. אני לא פסיכיאטר ולא פסיכולוג, אבל מטרידה אותי ההנחה שכל מי שעושה משהו לא נורמטיבי הוא משוגע. פושע כן, אבל לא משוגע. האם כל רוצח הוא בעליל חולה נפש? |
|
||||
|
||||
חולה נפש נורמטיבי שעומד לדין. |
|
||||
|
||||
הוא גם עומד לדין נורמטיבי? |
|
||||
|
||||
האם יכול מישהו להסביר לי איך הגיעה האם הנורמטיבית הזאת שלנו לדיון על חוק הנכבה? |
|
||||
|
||||
לא כל כך מסובך. הדיון על החוק התגלגל לדיון על הדמוקרטיה הישראלית והסכנות הנשקפות לה, ועל האלמנטים הדמוקרטיים בתרבות היהודית-חרדית. מכאן הוסט הדיון לעניין האלימות מצד החברה החרדית, והועשר באירועים אקטואליים. |
|
||||
|
||||
נו טוב. ככה זה איילים:) |
|
||||
|
||||
בודאי שלא כל מי שעושה משהו לא נורמאטיבי הוא משוגע. ההומוסקסואל הוא בודאי לא נורמאטיבי, אבל הפסיכולוג הממוצע (לפחות זה החילוני) לא יראה בכך בעיה נפשית. "האם כל רוצח הוא בעליל חולה נפש?" בודאי שלא. אבל כל רוצח הוא לא נורמאטיבי. "אם המתעללת בבנה יכולה להתעלל בו מכל מיני סיבות." בודאי, אבל בכל מקרה היא לא תחשב כנורמאטיבית. אין לי מושג מה קרה בחדרי החדרים של המשפחה החרדית והדסה עין כרם. דבר אחד, כן ברור לי: מי שחושב שהאם נורמאטיבית אע"פ שאולי הרעיבה את בנה, אינו מייצג את הקהיליה הפסיכולוגית הקונצנזוסיאלית. |
|
||||
|
||||
השאלה היא האם היא לא שפויה. בניגוד לדעתך, פסיכיאטר לא קובע ''נורמות חברתיות'' אלא ''נורמות פסיכולוגיות'' - כלומר האם תהליכי החשיבה הם בסדר, והיא לא שומעת קולות, דברים כאלו. |
|
||||
|
||||
לא הפסיכולוג קובע ''נורמות חברתיות'', אלא הנורמות החברתיות קובעות את הפסיכולוגיה. דווקא יש בסביבה לא מעט טיפוסים ששומעים קולות ומתקשרים עם עולמות, ובמקום להגיע לפסיכיאטר, הם אפילו מצליחים להתפרנס מכך. הפסיכולוגיה מרימה את ראשה רק אם הקולות אומרים לך להטביע את התינוק באמבטיה. |
|
||||
|
||||
באמת חסר משהו בתאור "הקולות אמרו לי לעשות את זה". כנראה שזה לא רק שאתה שומע קולות, אלא שיש לך *כורח* גם לעשות את מה שהקולות אומרים לך לעשות. הכפיה הזאת יותר מוזרה מעצם שמיעת הקולות. |
|
||||
|
||||
מה, לו הייתה מדברת אליך יישות שאיננה אדם חי, לא היית מרגיש שיש לה כוח על-טבעי כזה שאינך יכול להתנגד לציוויה? |
|
||||
|
||||
לא יודע. שלח לי דוא''ל ואני מבטיח לעדכן אותך. |
|
||||
|
||||
החייגן האוטומטי של צה"ל מנצל את אותו כוח על־טבעי. אבל אני חושב שלא כולם מצייתים לו. |
|
||||
|
||||
חייגים אוטומטיים יש הרבה, ךהרבה גופים. כללתי אותם בין אלה שהם באופן ודאי לפחות יצירת אדם. אני מדברת על קולות שמדברים לתוך ראשך (יש להניח, הפרוצדורה המדויקת לא ידועה לי) ללא כל תיווך טכנולוגי או אחר. |
|
||||
|
||||
הוא יודע. |
|
||||
|
||||
לא סברתי אחרת. |
|
||||
|
||||
יכול להיות שהקולות שהם שומעים מקורם בתוכי1 ___ 1 במקור של התוכי. |
|
||||
|
||||
אמא גוררת ילד ברצועה בחנות באלבמה. לפי ההערות היא נעצרה. |
|
||||
|
||||
לשינוי הקטלוג ב-DSM מ"הפרעה נפשית" ל"הפרעה בנטיה המינית". |
|
||||
|
||||
לא כל רוצח הוא בעליל חולה נפש (נניח, מחסל מקצועי), אבל הטענה שיש מעשי רצח שעצם ביצועם מעיד על אי שפיות של מבצעם היא לא טענה מאוד חריגה. לדוגמא, סנגורו של אסף גולדרינג אשר רצח בסוף השבוע את בתו בת השלוש טען טענה כזאת על מרשו (אני לא בטוח אם הוא טען זאת בפני בית המשפט או רק בפני העיתונות). |
|
||||
|
||||
מכיוון שה*טענה* אינה חריגה, יש מקום לבדיקה פסיכיאטרית, ומכיוון שלא כל רוצח הוא בעליל וגו, יש אפשרות שהבדיקה הפסיכיאטרית לא תאשש את הטענה. |
|
||||
|
||||
הטענה של עורך הדין (כמו ששמעתי אותה שלא מפיו, ברדיו) לא היתה "יתכן שמרשי אינו אחראי למעשיו, אבקש לשלוח אותו לבדיקה פסיכיאטרית שתקבע האם הוא אחראי למעשיו וכשיר לעמוד לדין." אפילו לא "קרוב לוודאי שמרשי אינו אחראי למעשיו, אבקש לשלוח אותו לבדיקה פסיכיאטרית שתקבע האם הוא אחראי למעשיו וכשיר לעמוד לדין." אלא משהו בסגנון (אני לא מתחייב לנוסח, אבל בהחלט לרוח הדברים) "ברור לכולם1 שמי שמבצע מעשה כזא אינו שפוי, ומשכך אינו אחראי למעשיו ואינו כשיר לעמוד לדין, ולכן אבקש לבטל את ההאשמות נגדו." כאמור, אני לא משוכנע שאת הטענה הזאת הוא העלה בפני בית המשפט. ___ 1וד"ר ו. היה אומר "מן המפורסמות הוא" |
|
||||
|
||||
אולי צריך לשאול האם עורכי דין הם אנשים נורמטיביים שלא מסוכנים לקהילה. |
|
||||
|
||||
אין צורך. אנחנו יודעים את התשובה. |
|
||||
|
||||
1 פרופסור ו. בשבילך. |
|
||||
|
||||
דאנקה שיין, ביטה שיין. זה דוקטור, זה פרופסור. איען די באבורי ג'עבם. |
|
||||
|
||||
סליחה, מה זה הביטוי הזה ובאיזו שפה? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
וזוכר לאיזו סיטואציה מרמז השיר? |
|
||||
|
||||
לא דיברת על פסיכיאטרית? ד"ר ו. |
|
||||
|
||||
____ מן המפורסמות היא. |
|
||||
|
||||
והיא גם טענה נכונה.המקרה של גולדרינג הוא מקרה מובהק של מישהו עם בעיה נפשית קשה שאולי מישפטית לא תוגדר ככזאת שאינה מאפשרת להעמיד לדין. |
|
||||
|
||||
מה שאוכל אותי זה שדו''ח פסיכיאטרי של אדם הגיע למצב בו כל אחד יכול לצטט ממנו... |
|
||||
|
||||
אני חושב שהמעמד של דו''ח פסיכיאטרי משפטי הוא שונה ממעמד דו''ח פסיכיאטרי סתם מבחינת חסיון. |
|
||||
|
||||
אתה לא כל כך מאמין בכוחות המרפאים של אור השמש? אלמלא הזדרזו דוברי העדה החרדים לפרסם את לשון הדו"ח, לא היינו זוכים לדעת מה מידת השרלטנות של העד המומחה הזה. מידת הרצינות האחריות והזהירות שבה מתיחסת המערכת המשפטית לתיק רגיש כל כך, לא היתה זוכה להופיע באור השמש אפילו לשנייה. האם העובדה שאנשים נבונים רבים החל מרגע זה יזהרו שבעתיים לפני שהם מוסרים עצמם בידיהם של עדים מומחים מטעמם של בתי משפט ועו"ד, אינה נחשבת בעיניך? |
|
||||
|
||||
נראה כאילו וייל קרא את דבריך והשתכנע מהם. |
|
||||
|
||||
חרמפפפ |
|
||||
|
||||
אני לא מבינה מדוע הוא שלח את הפתשגן המעניין הזה לרבנים ולא לבית המשפט. ואני עוד פחות מבינה איך קרה שמכתב כזה הודלף מחצרות הרבנים. |
|
||||
|
||||
ראובן שאל אותי באחת מתגובותיו בדיון הזה "מה אוכל אותך?" ובאמת, מה בדיוק מרגיז אותי כל כך בכל הפרשה הזו? נראה לי שזה משהו שאולי אפשר לתארו כעניין "המבוגר האחראי". בשיר ידוע אומר שלום חנוך ש"סתם לא שולחים משטרה" וללב מתגנב חשש שאפילו זה כבר לא ממש נכון. אנו חיים במקום ובזמן המתאפיינים ברמה גבוהה מאד של חוסר הגיון ומערכות לא מתפקדות. לאדם הרגיל לא נותר אלא לקוות שבמערכת נותרו עדיין אזורים ואנשים שהם בבחינת המבוגר האחראי הבולם ומסנן את עויתות הטרוף וגלי האירציונליות המציפים את המערכת. האם גם האמונה הזאת אינה אלא אשלייה ומשאלת לב? אני מאוד מקווה שהכתב בכותבו "על סמך חוות הדעת של וייל, החליט בין היתר בית המשפט השלום בירושלים לשחרר את החשודה למעצר בית עם ילדיה.", אינו יודע מה הוא שח. לא נדרשת מומחיות משפטית או רפואית כדי לראות מיד שחוות הדעת המדוברת היא מגוחכת. די בקצת ידע כללי ושכל ישר. לפסוק משהו ע"ס חוות דעת כזו? ללב מתגנב התסריט הבא: נניח שאת אם רגילה שילדה סובל מתולעים. מערכת האשפוז הציבורית שלנו בהחלט מסוגלת לטעות באבחנת הבעיה או מה שיותר סביר למשוך את תהליך האבחנה במשך זמן ארוך מאד. בינתיים מישהו מבחין שמתוך שעמום את מתעסקת עם האינפוזיה. הדברים מתגלגלים מהר ומישהו ממהר להזמין את המשטרה כדי לברר מה קורה כאן. המשטרה ממהרת לגלגל את העניין לתביעה, התביעה לביה"מ וביה"מ לעד מומחה המתברר להיות מאד לא מומחה. ואם נוסיף כאן את ההנחה שלהבדיל מן "האם הנורמטיבית", במקרה זה, אין לאם גדודי קוזאקים של אלוהים הניצבים להגן עליה, האם אפשר לומר בבטחון סביר שאי שם, באחד משלבי התהליך הזה, ימצא מישהו שיהיה הגיוני ואמיץ מספיק כדי לנסות לבחון את הארוע הזה בשיקול דעת ובתשומת לב ולא סתם לגלגל אותו לתחנה הבאה כדי לכסתח את עצמו? בסיפור "האם הנורמאטיבית" היה לנו כמעט הכל: פאנאטים דתיים משתוללים, תקשורת משתוללת ולא אמינה, עורכי-דין לא נבונים ושרלטנים המתקבלים כמומחים. יש תאור אחד המשותף לכל החוליות האלו: חוסר-אחריות. מה שקשה למצוא כאן, זה מעט מחשבה, הגיון ודיסקרטיות וכמובן קורט אחריות. |
|
||||
|
||||
הסקסולוג מכוון או שזו טעות פרוידיאנית? |
|
||||
|
||||
תחום התמחותו של ד''ר מאיר יעקב וייל הוא סקסולוגיה וזה היה תחום עיסוקו בהדסה עין כרם. |
|
||||
|
||||
אני מסכים איתך וגם אני חשתי שיש כאן שרלטניות. הדו''ח כתוב כאילו שוייל שימש כועדת חקירה ולא רופא. |
|
||||
|
||||
כן, טוב, בינתיים גיגלתי אותו וראיתי שאתה רציני. והוא לא רק סקסולוג אלא גם מומחה לריקודי בטן. מה שיכול להסביר הרבה דברים. לא אתפלא אם בהפגישותיו עם האם הנורמטיווית הוא לימד אותה ריקודי בטן והיא הבריאה על המקום. |
|
||||
|
||||
ז.1. איך הסקת דווקא מאותו דיון אצל רוטר שוייל אינו מומחה לעניין זה? ט. http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/917/862.html . (רווח אחרי הנקודה כדי שהקישור יעבוד) |
|
||||
|
||||
תחפש בדף ''יעקב וייל'' או ''מאיר וייל''. |
|
||||
|
||||
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |