 |
טיעונים נוספים לכאן:
1. "ברנע נוקט בקטע שהובא על ידך בסגנון מאפיה מוכר ומובהק, לאיים מבלי להניח עדין באופן בוטה את האיום על השולחן-לא הופתעתי ואני גם לא אופתע ממה שיקרה בעתיד בתחום זה.
יש לי סלידה מדמויות שנוקטות בשיטות אפלות מזה זמן רב מאד וכלפי כל מי שיאיים על מעמדן. כמובן זה רק "מקרה" ששני שופטים מועמדים שלא על דעת נשיאת העליון מאויימים כעת-אף אחד לא תכנן את זה."
2. "אף אחד לא צריך להפריך את הסיפור של ברנע-אמירה כזו היא עיוות מחשבתי . אם ברנע מאשים מישהו בעסקה אפלה - אגב עסקות שהעליון עשה גרועות מהן בהליכי המינוי - שיציג הוא את ראיותיו. לאן הגענו-עיתונאי חצר זורק רמזים אפלים וכל היתר צריכים להפריך אותם? איזו חוצפה!"
3. "האיש אינו עיתונאי אלא מוסד בפני עצמו שאין הרבה בינו ובין עיתונות, המוסד הזה מאוהב בעצמו ובכוחו, תובע ובמקרים רבים מקבל את ליטרת הבשר שלו - הדלפות שהופכות את הטור שלו למקור מידע ייחודי שנותן לקורא תחושה כאילו הקורא עצמו זבוב על הקיר במקומות בהם מתקבלות ההחלטות החשובות.
מי שהוא חפץ ביקרו יקבל סיקור אוהד ביותר והשמצת היריב:
אולמרט לעומת לינדנשטראוס
אולמרט לעומת זליכה
מי שהוא מסוכסך עימו יקבל השמצות פרועות ולא ענייניות
למשל זליכה למשל ניר ברקת
הכישרון המדהים של ברנע הופך את דבריו לאמינים לכאורה ובכך יש סכנה גדולה, בהבל פיו הוא יכול לרומם פוליטיקאי או לרמוס אותו
ביטאה זאת היטב שלי יחימוביץ' בהקשר לסניגוריה של ברנע על רמון:
ברנע כתב במוסף לשבת של "ידיעות" בסוף השבוע
האחרון: "יחימוביץ' היא עיתונאית לשעבר שבגדה במקצועה... יחימוביץ' הביאה אל הפוליטיקה את כל חסרונות משלח ידה הקודם. את האגו ואת היומרה ואת הביטחון באשמתם של אנשים או בחפותם ללא משפט. לחוות דעתה של יחימוביץ' על אתיקה עיתונאית יש בערך אותו תוקף מוסרי שיש לחוות דעתו של אלחנן טננבאום על אהבת מולדת".
בתגובה אמרה היום יחימוביץ לגלי צה"ל: "ברנע הוא עיתונאי מהיר חימה ומפונק, שלא יודע לקבל ביקורת, אפילו אם זו מרומזת בלבד. ברנע תמיד היה וממשיך להיות מגינם הקבוע של המושחתים, הוא האחרון בעולם שהייתי לומדת ממנו אתיקה עיתונאית. הוא תמיד לימין המושחתים - בפרשת קצב, בפרשת האי היווני עם אריאל שרון, עם רפי פלד והרשימה עוד ארוכה. הוא תמיד עם החבר'ה, תמיד עם החזקים ותמיד נגד החלשים".
4. "שאלת הדחתו של החשב הכללי, ירון זליכה, העסיקה את עיתוני סוף השבוע ותמשיך לתפוס כותרות בשבוע החדש. ביום שישי פרסם נחום ברנע ב"ידיעות אחרונות" סקופ לפיו זליכה ב"רשעות" סרב להעביר למשפחת אחד מחללי מלחמת לבנון השנייה את סכום הפיצויים שקיבל כשפרש מצה"ל, אך החזירו, כאשר הצטרף למשטרה ורצה לשמור על רצף זכויות פנסיוני. לפי ברנע, זליכה סרב לבקשה, אף שכל הגורמים האחרים אשרוה ואף לא ענה לפניית הורי החלל, שנפל בעודו רווק.
אך מסתבר שהסיפור שונה. יואב יצחק באתר NFC מספר סיפור שונה והבוקר החינמון "ישראל היום" מביא את תגובתו של ירון זליכה עצמו. מסתבר שזליכה אישר. מי שהתנגדה היתה היועצת המשפטית של האוצר, ימימה מזוז (אגב, גם היא מכהנת כבר למעלה מ-4 שנים ואיש לא מבקש ל"רענן" אותה, כשם שאיש לא מבקש להחליף את נציב שרות המדינה, שמואל הולנדר, שמכהן כבר למעלה מעשור בתפקידו. מעניין למה?), וזליכה אף מסר על כך למשפחה בכתב ובעל-פה. ברנע לא פנה לזליכה לקבל תגובתו."
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש