 |
ראשית, אני רוצה לציין שלא היתה כוונה לבקר על כך שלא הוזכרה המוסיקה המזרחית. אכן יש להבדיל חד משמעית בין שני הסגנונות.
אבל, המוסיקה האנדלוסית התפתחה בספרד ומושפעת ממערב ומזרח.
כלי נגינה כמו כינור, קאנון וגם העוד (אם איני טועה לגביו) החליפו כלי נגינה דומים במזרח לפני מספר מאות שנים. כלים אלו באו מן המערב. הסקרנות שלי מנסה להבין מתי החלו לנגן בכלי נגינה (חוץ מהתוף) עם מזמורי דת.
יהדות בבל החלה בכך, אך זה נושא שניתן לפתחו בנפרד.
בעוד שאתה דיברת על תמורות בעיקר מהמאה הנוכחית, נמשכתי בלכתי אחורה בזמן.
התמורות שאליהן התכוונתי במוסיקה המזרחית-דתית הן שבעיקר בעשור הנוכחי ישנם הרכבים מוסיקלים ההולכים בחיפושים אחר שורשיהם וכתוצאה מכך נגינותיהם לוקחת את המאזין במנהרת הזמן לעבר ההיסטוריה היהודית.
איני חושב שיש פה שינוי מבחינה מוסיקלית (להוציא את התזמורת האנדלוסית), אלא שינוי בהרגשת נפש המאזין.
בתקופה הקדומה ניגנו בתוף במקצבים שונים. אין עדויות בכתב על כך, אך עדויות שעברו מדור לדור בע"פ.
השינויים במוסיקה המזרחית (ערבית-יהודית), לדעתי, עוברים בשנים אלו.
בכל מקרה, תמורות במוסיקה היהודית, מערבית ומזרחית, חייבות להיות. במאה הזו העם היהודי חווה שינוי בכך שחזר לארצו לאחר אלפיים שנות גלות. התפתחות המוסיקה היתה בגולה, והחזרה לארץ מחייבת השפעות ומגמות חדשות בתחום. אנו רואים זאת במוסיקה החסידית כפי שניתחת במאמרך. אך לדעתי השינויים עדיין בחיתוליהם והמוסיקה החסידית תתפתח ותושפע יותר בסגנונות פופולאריים מערביים.
חסידים מהחצרות בארצות הברית תפסו את הגיטרה החשמלית ככלי מוביל. יש חשש למעמד הקלרינט???
עדתי? מותר לומר, לא?
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש