 |
רקע: (אין לי פרטים מדויקים, אשמח לתיקונים). בסך הכול יש בארץ כ-100 דיינים המכהנים עד לפרישה לפנסיה, זהו חלק קטן מבין העוברים את מבחני כושר הדיינות. בגלל בריתות פוליטיות מתמנים בעיקר חרדים (ש"ס ויהדות התורה) כאשר למועמדים של הציונות הדתית, ארגוני הנשים וגופים חילוניים נשארים פירורים. בין סיום לימודי הדיינות למינוי יכולות להפריד עשרות שנים, וצריך רקורד מרשים גם מתקופה זו. גם הציונים מלימודי הדיינות משפיעים, אבל למרבה הצער גם קשרים מפלגתיים ומשפחתיים. השכלה משפטית, שירות צבאי - מהווים יתרון בלבד. בראש הועדה למינוי דיינים מכהן שר המשפטים, וחברים בה גם הרבנים הראשיים, חברי כנסת, דיינים ונציגי לשכת עורכי הדין. הוועדה עורכת ראיונות ודיונים פנימיים. יש הליך פתוח של הגשת התנגדויות. לא ניתן למנות אדם שעבר עבירה שיש עמה קלון.
לדעתי, סביר שתיקי הגניבה והדריסה של ביטון יובאו לועדה גם אם לא תהיה בהם הרשעה. כמו כן הועדה תוכל להתרשם מהאופי והמזג השיפוטי של המועמד, שבשלב זה של הדיון אנו מסכימים שאינם מתאימים לתפקיד. אם ניקח בחשבון גם את יחס ההיצע והביקוש של המועמדים לדיינות, ואת הביקורת הציבורית שבה הועדה נתונה, לא סביר שום תרחיש שבו ביטון ימונה. באשר לפרוטקציה - אולי יהנה ממנה אחד האחים שלו...
לשאלתך: הרשעה בעבירה פלילית מהווה מכשול בהרבה מאוד שלבים בחיים, למשל אם הוא ירצה לעבוד בבנק, או ג'וב בשירות המדינה (בכל זאת מקושר), או אפילו כקופאי בחניון. זו מהווה סיבה מספקת לרצות להוריד את המילה "הרשעה" מהרקורד. אף אחד לא רוצה "הרשעה". בתור תירוץ ביטון ניסה לטעון שמכיוון שהוא לומד לקראת דיינות המילה "הרשעה" תפגע דווקא בו באופן מיוחד.
זה באשר לביטון. את דרורי קטונתי מלהבין, אם כי תיאוריית הסימפטיה, ואולי אפילו הזדהות, נשמעת לי קולעת.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש