|
לא יודעת מה צריך להיות המעמד המשפטי של בעלי העבירה הזאת וטוב שאני לא שופטת, אבל אני מצטרפת לאלמוני בראיה המחמירה. בכל פעם שאני שומעת על מקרה כזה, ש"שכחו" ילד, אני משתגעת מחדש. איך אפשר לשכוח *ילד*? ילד זה שקית קניות מהסופר? באחריות מלאה: אצלי זה לא היה יכול לקרות ומעולם אפילו לא היה קרוב. כשהילדים היו קטנים, תמיד דאגתי לדעת כל הזמן, *כל* הזמן - איפה הם ומה איתם בדיוק. הסיטואציה שמספרים עליה בתקשורת, מסוג --
"מה, אתה לא לקחת את הילד? חשבתי שלקחת אותו.." - "מה פתאום! זה את היית צריכה לקחת את הילד! ראית שיש לי המון חבילות..."
-- היא סיטואציה אידיוטית לגמרי בעיני, וקורית אצל אנשים שהם עצמם לא התבגרו מספיק ע"מ לקחת עליהם את הכבוד והאחריות שבגידול אנשים חדשים.
לפני כמה חודשים היה מקרה של הורים חרדים ששכחו ילדה בשדה התעופה וטסו לחופשה בפריז בלעדיה. אחר כך, כשהכל חזר על מקומו בשלום, האב, שנראה מנומנם וקצת טמבל, נורא נעלב מהתגובות ואמר ש"אלה שמדברים ככה אין להם חמישה ילדים והם לא יודעים מה זה". זה הזכיר לי משהו שראיתי פעם בשדה התעופה: זוג הורים שהלכו מהר-מהר, היא עם תינוק במנשא והוא עם ילד כבן שנתיים על הידיים, ובמרחקים די גדולים אחריהם נשרכו, רצו בלי נשימה, כמו כלבלבים עזובים, שלושת הילדים ה"גדולים", שעקב "גודלם" עברו כנראה למעמד של יצורים מדרגה ב', ולא הצליחו לסגור את הפער. הם היו יכולים בקלות להיעלם וההורים אפילו לא היו מרגישים. זה לא מובן לי, לא נעים לי להישמע כמו הנודניקית הצדקנית שאני כנראה באמת, אבל - בשביל זה עושים ילדים?
|
|