בתשובה לשוקי שמאל, 19/07/09 18:25
 |
|
 |
||
|
||||
 |
א. אומרים לנו שראשי מערכת המשפט שלנו הם סופרמנים, את אנשי החקיקה מבזים ללא הרף. ב-ג. משנה מאוד. ככל שהדבר אפשרי, איני רוצה שההעמדה לדין תהיה תלויה בנטיית ליבו של איש הפרקליטות או השופט שהוקצו למקרה. יותר מזה, הנה אני חולק עליך בנקודה זו ממש: אני רוצה שהחוק יגן דווקא על הפקיד המסכן של מס הכנסה שאיזה בריון יורד לחייו, ולא לפרחח המקלל שלא פוגע באמת באיש. ראה בסעיף ד' מי צריך להכריע בינינו. ד. אם הנוסח כוללני אופן היישום ייגזר מהרהורי לבם של האחראים, אם הנוסח מדוייק אופן היישום ייגזר מהצבעת נציגי הציבור. סלח לי אם אני מעדיף את האפשרות השנייה, זו הסיבה שאני טורח להגיע לקלפי. ה-ח. בכלל לא רוצה להיכנס לעניין הפושטקים. אם מישהו עובר עבירה תעמיד אותו לדין על מה שעשה. מאידך, אם הצעקה "נאצי" היא רק היבט אחד של התנהגות עבריינית, התכבד נא והעמידם לדין על ההיבטים האחרים. אחרת תעזוב את הצועקים במנוחה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
א-ב-ג- אני עצמי שייך לאלו הסבורים שהרשות השיפוטית בעידן אהרון ברק הפריזה בחדירתה לתחומה של הרשות המחוקקת. אבל אתה מגדיר מחדש את שיטת הפרדת הרשויות. בשיטה הידועה לנו, המחוקקים מחוקקים את החוקים והשופטים מפרשים אותם. ברצותך וגם אם לא תרצה, לנטיות ליבם של אנשי המשטרה, הפרקליטות והשופטים יש השפעה על מערכת הענישה. שום ניסוח וצחצוח של כתבי החוק לא יכול לעקור עובדה זו מיסודה (שים לב: הדוגמה הקרובה ביותר לשיטתך במימוש אוטומטי של לשון החוק היא במערכות המשפט של שלטונות טוטאליטריים). ועוד בשיטת הפרדת הרשויות, גם השופטים מייצגים את נטיות ליבה ובחירותיה של החברה ולא רק חברי הכנסת. הם רק עושים זאת בדרך אחרת, כפי שהם גם "נבחרים" בצורה אחרת. ב-ג- אני יכול לקבל את עמדתך בדבר שקילת הנזק של בריון היורד לחייו של פקיד מס ההכנסה, לעומת המפגין המקלל, אלא שאני סבור שיחסי הנזק שנויים במחלוקת. האם אין מדובר במקרה מבודד בנסיבות של תסכול עמוק ממעשי הרשות דרך אותה פקיד, לבין חבורת מפגינים המטרידה ומטרטרת באופו עקבי ומתריס את רשויות החוק שלא לדבר על כך שהיא פוגעת באופן קבוע במנוחת השבת של אנשי זרועות החוק? ח- ספר זאת לשלטונות החוק בארה"ב ששלחו את אלפונס קאפונה לכלא על עבירות מס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א-ב-ג. אמרתי ''ככל שהדבר אפשרי''. ברור שלא ניתן וגם לא רצוי לנסח חוק שיקבע אכיפה שאינה ניתנת לשינוי, אבל החוק הנוכחי קרוב מדי לקצה השני. זאת אומרת, שולפים אותו כשמתחשמק. ב-ג. אני רוצה ש''חוק העלבת עובד ציבור'' יטפל דווקא במקרים המבודדים ובעובדי הציבור החלשים. לא רוצה שיגן מטרטורים של רשויות החוק עצמן או של ''העלבת'' בכירים ברשויות השלטון. ח. ככל הידוע לי, שלטונות החוק בארה''ב אוכפים את חוקי המס על כל מי שהם יכולים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |