בתשובה להאייל האלמוני, 17/07/09 23:48
 |
|
 |
||
|
||||
 |
רון לשם לא כותב דבר על כך שישי לא הכיר את הנאשם. מבחינתו עדות האופי מספיק חמורה גם כך. הוא אפילו רומז לכך שיש מקום להעמיד את השופט דרורי לדין. ברור שכל מה שנכתב שם הוא שטות מוחלטת. והכתבה כזאת היא עוד סימן לרדידות הבלתי רגילה של התקשורת בטיפול בפרשה. הנה החוק: "חבר הכנסת לא יפנה בקשה לבית משפט או לערכאה שיפוטית אחרת בעניינו של גוף או אדם מסוים; אין בכך כדי למנוע מחבר הכנסת להגיש בשמו תובענה או עתירה, להתגונן מפני תובענה או עתירה, או למסור עדות בפני בית משפט או ערכאה שיפוטית אחרת." לפני שמישהו יקפוץ - עדות אופי זו עדות, אם אתם לו מאמינים לי, הנה ציטוט מפרוטוקול הועדה הציבורית להכנת עצעה לקובץ כללי אתיקה לחברי הכנסת. אחד מחברי הוועדה שואל : "לענין הסעיף שקובע שאינו מונע מסירת עדות - מסירת עדות אופי בפני בימ"ש גם באה להשפיע על ביהמ"ש?" יו"ר הוועדה: "זה הליך פומבי, אין חשש לשחיתות." יו"ר הועד הוא השופט לשעבר פרופסור יצחק זמיר. מה שמדהים זה שאף אחד מהמגיבים לא עוצר שנייה לחשוב לפני ההתנפלות, וגם על "הארץ" אני מתפלא, שלא עצרו את הכתבה הזו עוד על קובץ הוורד. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זאת לא עדות אופי, זאת המלצה לא להרשיע. במכתבו הוא מנסה לנצל את ההשפעה שלו כשר, ולא את היכרותו הבלתי קיימת עם הדורס. מוזר שצריך להסביר דברים כל כך ברורים. מדברי אלי ישי: "נודע לי כי עניינו של האברך העומד בפני כבודו מצוי בו יש משקל להמלצות בדבר אי הרשעתו, והריני נעתר מלכתחילה לצרף גם את דעתי הגרורה הגורסת שאם יש מקום להליך כזה, אזי זהו האיש וזהו המקום. מכיר אני משכבר הימים את אבי המשפחה המרוממת. כולנו תפילה שיזכה לבריאות איתנה, שכל חייו קודש למען הזולת, להציל יקר מזולל, לקרב אחינו בני ישראל ולהשפיע עליהם בכל נפשו ומאודו ברוחניות ובגשמיות". "כך חינך את כל צאציו, שכולם רתומים לעשייה ציבורית בתחום הרבני ובתחום החברתי, ובכללם בנו, שרבים מעריכים שעדיו לגדולות, וכבר עתה הוא משמש כמנהיג רוחני וכתובת לכל נזקק. הרשעה עלולה לקטוע את עתידו הרבני והציבורי ודומני שזהו עונש שראוי למנוע ממנו, מה גם שמדובר בנזק לרבים, כי 'רבים צריכים לו'. אני ממליץ איפוא לאמץ כוונה זו שההליך המשפטי יסתיים בלא הרשעה, ובטחוני כי ניחם על מעשיו באופן שאין למעלה ממנו". ----- אגב, אף אחד לא משלה את עצמו שממני הדיינים יוכלו להתעלם מכזאת עבירה. "הרשעה ללא הרשעה" נרשמת והיא תובא לפניהם בבוא העת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו עדות אופי על אביו של הנאשם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ליתר דיוק, עדות אופי על אופיו של הנאשם מתוך הכרותו את אביו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חוזר בי, לא ברור לי אם מכתב המלצה כמוהו כעדות אופי, ולכן אני לא בטוח שהשר ישי רשאי לשלוח מכתב כזה. צריך עיון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, עיינתי ונראה שזה הליך מקובל ביותר: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו אכן מכתב המלצה, ובפס"ד הוא נכלל תחילה, להבדיל מעדויות האופי, תחת הגדרת "מסמכים". מאוחר יותר הוא והמכתבים האחרים נקראים לאורך הפס"ד, לסירוגין, "מסמכים" ו/או "מכתבים". אלו המוגדרים "עדי אופי" הופיעו, גופם, באולם המשפט, והיו, עכש"ז, שלושה במספר: אבי הנאשם, אחיו (שהוא רב, כמו האבא), וחותנו של הנאשם, שהוא גם מעסיקו בכולל שבו הוא עובד/עבד. ומדוע הקפיד השר ישי שלא להופיע גופו בביהמ"ש ולהסתפק במכתב? נו טוב, זה הרי קודם כל וכמובן מאליו משום שהוא בנאדם עסוק, ושנית משום שבכל העניין הזה, בסך הכל אין לו קשר משפחתי ו/או בכלל קשר מי-יודע-מה עם הנוגע והנוגעים בדבר, אלא קשר מפלגתי בלבד. ומה עוד? או, הנה: מתוך דו"ח גיבוש "כללי אתיקה לחברי הממשלה", נייר שהושלם והוגש ב-2008 אך הכנתו החלה ב-2006 בעקבות החלטת ממשלה והזמנת ראש הממשלה דאז אהוד אולמרט, והשרים קיבלו מאז מחברי הועדה - מאיר שמגר, אסא כשר ופרופ' גבריאלה שלו, ניירות עמדה מקוצרים ממנו - ככל הנראה, לפני אותה ישיבת המחוזי המפורסמת בפני השופט דרורי: חלק ב', כללי אתיקה, פרק: כיבוד שלטון החוק 18. (א) חבר הממשלה יפעל לשמירת שלטון החוק ולקידומו, ולקיום סדרי מינהל תקינים. (ב) חבר הממשלה יימנע מכל מעורבות בהליך שיפוטי שאינו צד לו, ושאינו נוגע לתחום אחריותו כחבר הממשלה; אם הוא צד לדיון, באופן אישי, יביא זאת לידיעת ועדת האתיקה. (ג) חבר הממשלה לא ייתן עדות אופי. ****** כמו שעיינת וציינת בתגובה 517042 - הנפקת מכתבים כאלה היא מקובלת. נדמה לי שאולי זהו מן הדברים שנאמר עליהם - "כשר אבל מסריח". ומה אומר על כגון אלה (בדברו על מקרה אחר ועל נושא רחב יותר, ובכל זאת...) ד"ר מאיר גלבוע שעבד במשטרה 27 שנים ונושא עבודת הדוקטורט שלו הוא "הפוטנציאל להרשעה של חפים מפשע במערכת אכיפת החוק בישראל": "עדויות אופי הוא מנגנון שליטה נוסף של האליטות ושל בעלי ההון ושל המקורבים לשלטון על בני המעמדות הנמוכים, העמלים יום יום לפרנסתם, אלו שאין להם די כסף למחייתם, לא כל שכן לתרומות נדיבות, בדרך כלל - על חשבוננו, ואם לא כולן, אז לפחות חלקן. בני המעמדות הנמוכים לא יימצאו עדי אופי, לכל היותר יוכלו להתחנן בפני בית המשפט לעונש קל" לי, בכל אופן, די ברור שמכתב ההמלצה הנ"ל של אלי ישי נכלל בתחום שעליו מדבר גלבוע. לך לא? ובכל כך ובכל אלה לא באתי לומר משהו על האברך ביטון, שככל שאני קוראת יותר הולכת דמותו ונעשית אניגמטית יותר בעיני, או משהו חדש ומחדש על השופט דרורי, שכבר דגרנו וסגרנו :-], שהוא בחור נחמד וטוב-לב, ובכל זאת נראה שהוא עשה כמה שגיאות ששופט מנוסה אינו צריך לעשות. באתי רק להתייחס אל הנושא הנוכחי ולבטא התרשמות, לא פסיקה, רק התרשמות: מנהל תקין, התנהלות תקינה וטוהר לב מוחלט וברור - כנראה אין כאן, בכל הפרשה. יש כאן, ככל הנראה, יד רוחצת יד. באיזשהו מקום אחר בכללי האתיקה נאמרים גם דברים על "מראית עין" - כי גם מראית העין היא חשובה - אבל לא אוכל לחפש את העניין ההוא שוב, כרגע. אולי מחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על ההסבר המפורט, המסמך שמתוכו אני הוצאתי "אישור" לעדות אופי הוא "הקוד אתי לחברי הכנסת" את הבאת את ה"קוד האתי לחברי הממשלה", מעניין למה יש הבדל (אולי בגלל הרכב הוועדות, אולי בגלל הכוח הרב יותר שיש לחברי ממשלה). אני תוהה עד כמה המסמך שהבאת כאן מחייב, כתוב שם למשל - "חבר הממשלה ישעה עצמו או יתפטר כאשר רשויות אכיפת החוק מייחסות לו, בהודעה רשמית של מי שמוסמך להגיש כתב אישום, מעשי עבירה חמורים, הפוגעים באמון הציבור בממשלה." אני לא בטוח שכך נעשה בפועל. (אם הבנתי נכון לא מדובר פה על הגשת כתב אישום אלא אפילו על "ייחוס מעשי עבירה חמורים", הרבה לפני ההחלטה על כתב אישום רשמי (אבל אולי לא הבנתי נכון)). בכל הנוגע למכתבים זה עוד פחות ברור, נראה שלפחות עד הגשת הקוד האתי עדויות אופי ומכתבי המלצה היו עניין מקובל, דרורי לא מסתיר את עדותו של השר ישי, למשל, אם חשש לחוקיות קבלת המכתב היה פשוט מדלג עליו. (ואם היה חושש מרינונים על חוקיות פסק הדין לא היה מציג כלל את מכתבי ההממלצה). באשר לאלי ישי, אני מתאר לעצמי שהוא מכיר את אביו של הנאשם, רב/עסקן ש"ס בכיר. לא מצאתי שה"מסמכים" או ה"מכתבים", מוזכרים שוב בפסק בדין, לאחר הצגתם בסעיפים של "ראיות ההגנה". על הדברים העקרוניים שאומר ד"ר מאיר גלבוע אנסה להגיב מאוחר יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד הערה - לא מצאתי תיעוד לכך שההמלצות של הוועדה אושרו ע"י הממשלה או הכנסת, רק על כוונות לאשר אותן. אם אולמרט היה מאשר אותן הוא היה חייב להתפטר מיידית, לא? מתוך כתבה בהארץ: "בראש ההמלצות - הקמת "ועדת אתיקה", בת שלושה חברים, שבראשה שופט בית המשפט העליון בדימוס. תפקיד הוועדה יהיה, בין היתר לבדוק טענות ותלונות נגד שרים עוזריהם ויועציהם, על הפרת כללי האתיקה. לוועדה יהיו סמכויות של ועדת חקירה, על פי חוק ועדות חקירה, בכל הנוגע לזימון עדים, גביית עדויותיהם והמצאת מסמכים. ועדת שמגר קבעה גם כי ועדת האתיקה תפעל בדלתיים סגורות." טוקבקיסט אחד כתב שם (אני קורא טוקבקים): "בכל משטר פרלמנטרי, הממשלה כפופה למחוקק. האנשים המכובדים האלה מבקשים לעגן בחקיקה, שהממשלה כפופה (גם) לוועדה שבראשה עומד שופט עליון בדימוס. ועוד פרט מעניין- חשאי. בית משפט חשאי לפוליטיקה." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני מבין מה עוד אתה מנסה להשיג בהסברת מכתבי הרב עמאר ואלי ישי? בעזות מצח הם הגישו מכתב לטובת האברך בגלל שהם מכירים את אביו. יש לא מעט עדויות אופי שמעלות את השרות למדינה, נעשי גבורה ועוד דברים לא רלוונטיים. עוד לא נתקלתי למשל, במכתב או עדות אופי שמדברת על הגבורה או תרומתו למדינה של אבי הנאשם. ככל שלומדים יותר את פרטי המשפט והערעור - כך הדברים נראים גרוע יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא לא, אתה מתעלם מההקשר: משום מה נשמט מהדו"ח שבפני בית המשפט הופיע גם מומחה לגנטיקה שהוכיח שאופיו של הבן זהה לאופיו של אביו, וגם הוא - בהתאם - שירת את המדינה שנים רבות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מנסה להשיג שום דבר, איציק, רק לבדוק את הדברים כמו שצריך. קודם כל, לבדוק אם מותר לשר בממשלה לשלוח מכתבי המלצה ו/או עדויות אופי (שהרי רון לשם לא התייחס כלל למידת ההכרות בין אלי יש לנאשם), עד כמה שהצלחתי למצוא ולהבין, מותר לו. האם מותר לשלוח מכתב המלצה כשאתה לא מכיר את הנאשם אלא רק את אביו? לא בטוח. אתה אומר שלא נתקלת בדבר כזה, הייתי שמח להוכחה קצת יותר חד משמעית. אם נשלח מכתב המלצה כזה, האם על השופט לדחות אותו ולא להזכיר אותו במסגרת מסמכי ההגנה? תמהני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מלבד זאת מסקרן אותי הקוד האתי הזה שאותו הביאה לעיון חשמנית על מונית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סביר להניח שאלי ישי מכיר את אבי הנאשם, אבל מה עניין האב הנה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרי כתוב ''מעשה אבות סימן לבנים'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה ניסוח מטעה במקצת. הבנים הם סימן למעשה אבות מסוים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבוי, אתה רומז שרבנים עושים דברים כאלה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רבנים, לא כמרים. ביהדות זאת מצווה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודעת למה אתה מתכוון. אני התכוונתי שהרבנים מקבלים לידיהם את התינוקות שמביאות החסידות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על פי הפתגם הידוע שהעץ אינו צומח רחוק מהמקום בו נפל התפוח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אתה רומז שאין מוקדם ומאוחר בתורת הבוטניקה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני רומז. אני אומר שאפשר לעמוד על הראש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה רוצה להחזיר אותנו לתקופת בן גוריון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העולם לא נראה יפה יותר הפוך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי. אבל הוא הפףוך כפי שהוא. אם תעמוד על ראשך תראה אותו ישר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התייחסתי למשפט הזה "משום שבכל העניין הזה, בסך הכל אין לו קשר משפחתי ו/או בכלל קשר מי-יודע-מה עם הנוגע והנוגעים בדבר, אלא קשר מפלגתי בלבד." | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא רואה איפה המשפט הזה אומר שהוא לא מכיר את האבא, רק שאין לו מי יודע מה קשר. בטח גם לך יש אנשים, כאילו מכרים, שאתה מכיר אבל למעשה לא נמצא בקשר איתם, כמו לכל אחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם מכתב שאומר "אני לא מכיר אותו אבל הוא בא ממשפחה טובה", פסול/לא אתי? האם על השופט לפסול אותו? האם הוא מטיל צל על דמותו של שולח המכתב, אני חושב שהתשובה לשלושת השאלות האלו היא "לא". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא "אני לא מכיר אותו אבל הוא בא ממשפחה טובה", אלא "אני לא מכיר אותו אבל הוא בא ממשפחה טובה ואני ממליץ לא להרשיע אותו" (וזה מקרה של עבירות שבהן מקובלת הרשעה, בעבירת עזיבת המקום אחרי שהוא הסתובב והפיל את הבחורה זה ברור לגמרי שמקובלת הרשעה, וזה שהוא טוען שהוא ראה שהיו שם אנשים שיכלו לעזור לה, תסלח לי אבל זאת התחמקות אידיוטית ולא מוסרית. לא מתנהגים ככה.). האם המכתב הזה פסול לגמרי? קשה לי לענות על השאלה הזאת כי לא הכל שחור-לבן בעולם ואני לא עורך דין והשאלה הזאת היא באיזה שהוא תחום אפור. אבל בכל מקרה היה רצוי שהתופעה הזאת של מכתבי המלצה שנותנים פוליטיקאים לנאשמים בגלל קרבה מפלגתית או בגלל קרבת אינטרסים כלכליים או בגלל הערצה לרבנים, רצוי שהתופעה הזאת לא תתקיים בכלל ואז כל ההתנהלות הציבורית תהיה יותר נקיה ולא תעורר חשדות כאלה, לא ברור לי מה לא ברור לך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכתב שאומר את הציטוט דנן ודאי לא ראוי להיחשב לגורם משפיע באופן כלשהו לגבי פסק הדין (אגב, גם לא אם הכותב מכיר את אבי הנאשם מגיל אפס והם ידידים צמודים, כל עוד הוא איננו מכיר את הבן הנאשם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא ציטוט, זה רק מין הדגמה שאיתי כוחיי ניסה לתת למה שיש כאילו במכתבים האלה, אבל יש בהם קצת יותר מזה. שים לב ששני המכתבים נכתבו על נייר רשמי של המשרדים - איזה חייזר מכוכב אחר עוד עלול לחשוב שזה אינטרס חשוב של המדינה, שאיתמר ביטון יהיה דיין ושממש אסור "לקטוע את עתידו". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נפעמת מרוממותו של האב הצדיק, ובעיקר מכושרם הלשוני המעתיר של ממליציו. בעיקר עניין היקר והזולל השאירני חסרת נשימה ונעתקת מלים. אכן אינטרס חשוב הוא למדינה להרבות מכתבים מעין אלה, למען יראו הגויים עד כמה ערבים ישראל, עמר, ישי, ביטון וכדו' זה לזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חכי חכי שמישהו ירצה אותם בתור ערבים באמת, נגיד למשכנתא או משהו, ואז תראי שפתאום כל הערבות מתפוגגת ונעלמת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''כל ישראל ערבים זה לזה'' - נשמע כמו הגרסה הישראלית של בועת הנדל''ן מארה''ב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אז "כל ישראל ערבים זה לחיכו של \ה". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אם אקבל את טענת ה''ודאי'' (מה כל כך ''ודאי'' פה, אגב), נשאלת השאלה האם יש פגם מהותי בשליחת מכתב כזה (מצד אלי ישי), אם מצויינת בו מידת ההכרות של השולח עם הנאדם, והאם יש פגם בקבלת המכתב ע''י בית המשפט ובהזכרתו בין מסמכי ההגנה. אם השופט דרורי היה מציין שגם המסמכים שהובאו לידיו השפיעו על החלטתו לא להרשיע הטענה שלך הייתה יותר חזקה, אבל כפי שהזכרתי, חיפשתי ולא מצאתי אזכור חוזר של המסמכים לאחר הצגתם בין עדויות ומסמכי ההגנה. אולי לא חיפשתי טוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאשר מוצגים בפני בית המשפט מכתבים מעין אלו, השופט נמצא במצב של lose - lose. אם יזכיר אותם בהכרעת הדין, יציין שהוצגו לפניו, אך הוא לא נתן להם כל משקל - יתקבלו דבריו בפקפוק.1 אם יתעלם מהם ימצא מי שיתנדב להזכיר אותם ולהבליט את העובדה שהשופט טרח להחביאם. לכן עדיף - מבחינת בית המשפט, למען כבודו ומחשש מראית העין - שמכתבים אלו לא היו נכתבים. משנכתבו היה עדיף שלא היו נשלחים. משנשלחו היה עדיף שלא היו מתקבלים. __ 1 כמובן שאם הוא יטיל עליו עונש כבד מהמקובל, לא יפקפקו בדבריו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי הפיתרון שמצא דרורי הוא לא רע, מצד אחד הוא לא ציין שלא נתן להם כל משקל, מהצד השני גם לא הזכיר אותם לאחר שלב הראיות, ומצד שלישי לא הסתיר אותם, לא שזה עזר לו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא ציין שמכתבו של הרב עמאר עסק באבי הנאשם. אני פירשתי זאת כתוספת מובלעת ''ולכן חסר כל ערך אבל לא אעליב את כבוד הרב'', אבל אולי לא קלעתי לדעתו של דרורי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שמותר להניח תכנים מובלעים בפסק הדין רק אם הם מוציאים את השופט דרורי לא טוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדרך כלל אני משתדל לקבל את העצה של יהושע בן פרחיה (באבות, לא במנחות...) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שמה שצריך השופט לעשות הוא לציין - אולי בכלל בפורום כלשהו מחוץ לפסק הדין - שהתקבל מכתב שכזה, ולומר במפורש שזה מכתב לא ראוי, ושמוטב לא לשלוח כאלו. מאליו יובן שהוא טוען שהמכתב לא השפיע, ומי שרוצה לפקפק בכך, יפקפק, אבל לפחות מהבחינה הערכית הוא יתרום לניקוי המערכת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במידה שמוגשת המלצה מצד אדם שמטעמים אתיים לא ראוי היה שיגיש כזו, וההגנה מביאה אותה לבית המשפט, והשופט מציג אותה בין ראיות ההגנה - אבל איננו עושה בה שימוש, איזו אחריות/אשמה מוטלת על כל אחד מהצדדים? בעיקר על ההגנה והשופט? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שאין אחריות או אשמה, לא על השופט ולא על ההגנה, אבל זה מטיל צל כבד על האישיות הממליצה ועל המערכת שהנהיגה את המנהג המגונה הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כך הייתי אכן חושבת, לולא גם איתי וגם החשמנית נשמעים כמי שסבורים שגם על השופט מוטל איזה צל שעשותו כך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במאמר של לשם נטען שבמדינה מתוקנת אלי ישי היה אמור לעמוד לדין בגלל המכתב הזה, ונרמז שלדעתו של הכותב גם השופט דרורי ראוי לעמוד למשפט - ''האמת היא, שאילו היה דרורי חורץ גורלות במקום אחר, אילו היה מנהל חדר מיון בבית חולים לדוגמה, והיה מפעיל את שיקול דעתו באופן כל כך בלתי סביר ובלתי מידתי, בשעה שמתחוללים סביבו ניסיונות השפעה מובהקים מצד גדולי השררה - לעניות מחשבתי הלא משפטית, ייתכן שהוא עצמו היה מסתכן בהרשעה ובמאסר.'', ואם לדייק לשם לא מתספק בהעמדתו של דרורי למשפט, ומזכיר כבר ''הרשעה ומאסר''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השופט (או כמו שהוא מתקרא במהלך המשפט: "בית המשפט") הוא המחליט האם לקבל ראיה מסוימת אם לאו. ברגע שהחליט לקבלה, גם במשקל זעום, הרי הוא מעניק לה לגיטימציה. אם ההמלצה אינה ראויה - שיסרב בית המשפט לקבלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שגם בבית המשפט עצמו היה דיון במכתב הזה, אני מצטט מפסק הדין: "מכתב ההמלצה האחרון חתום על ידי סגן ראש הממשלה, שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, מר אליהו בן ישי (לנסיבות הגעת מכתב זה לבית המשפט, ראה את הדיון בין עורכי הדין, בעמ' 35-33לפרוטוקול)." |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |