בתשובה להאייל האלמוני, 16/07/09 19:30
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא הזכרתי את המילה התלהמות. האייל האלמוני שלפנייך טען ''לפי הבנתי, מאד מאד נדיר ששופט עליון מתייחס להחלטה של שופט מחוזי במילים ''לא מתקבל על הדעת''. את טענת ''חוששתני שהבנתך לקויה מעט בנושא זה. ניסוחים באלה מקובלים בהחלט גם בעליון.'' זאב סגל אומר שמדובר בהתבטאות חריגה, או שאת טעית או שהוא טעה. עכשיו את אומרת שהתכוונת לכך שבבית המשפט העליון מקובלים ''דיבורים שקולים התואמים את המצב'', מה לעשות, שלא את זה אמרת בתגובה הקודמת שלך, ולא עוד אלא שציינת במפורש ''ניסוחים כאלה''. נסיונך לשנות את כוונת דברייך מובן לי, אך אני לא מוצא בו שמץ של אמינות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יסוחים כאלה - ניסוחים תואמי מציאות. מה אמין או איננו אמין בעיניך לא נראה לי ממין העניין, ממילא איננו תופסים מהי אמינות באופן דומה במיוחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאור שלושת התגובות האחרונות שלך, אצא מנקודת ההנחה שאת צודקת (בקשר לתפיסת האמינות השונה שלנו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדבריו של זאב סגל ניתן להבין שמדובא בהתבטאות התואמת את הנסיבות (החריגות, לדעתו). יובל יועז טוען שההתבטאות חריפה מדי ומתלהמת, וגם זה בהתחשב בנסיבות (החריגות, גם לדעתו). זה נראה לי פשוט וברור. הרבה יותר מעניין, לטעמי, להבין מדוע יועז רואה כאן פגיעה פוטנציאלית באמון הציבור לגבי הליך בחירת דיינים בבתי דין רבניים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |