בתשובה להאייל האלמוני, 16/07/09 14:39
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תגובתי הקודמת נבעה מחוסר ידיעה, הנערה האשימה באונס, עיסקת הטיעון המרגיזה היא שהפכה פורמלית את האונס לבעילה אסורה בהסכמה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע מרגיזה אותך עסקת הטיעון? בחנת את כתב האישום המקורי ואת הראיות והגעת למסקנה שהם מבססים אשמה באונס מעבר לספק סביר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המקרה הספציפי הזה לא מוכר לי, אבל השיטתיות של הפרקליטות בנושא, רבוי העסקאות עם פושעים כבדים והסכמה כמעט גורפת של בתי המשפט, רומזים לי על אזלת ידה של המערכת. לכן כיום כאשר אני צריך לבחור בין האשמה לא מוכחת לבין עיסקת טיעון כלשהי, אוטומטית אבחר באישום המקורי כברירת מחדל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שאם היית מכיר את עבודת המערכת היית יודע שלא פעם כתב האישום המקורי מכיל מראש אישומים שקשה לבסס אותם (או שאפשר לייחס עברות קלות יותר לאותן עובדות) מתוך הנחה שכך ניתן יהיה לקבל מהנאשם הסכמה לאישום המוחלש. אגב, אם נאשם לא מגיע לעסקת טיעון ואז בסופו של דבר הוא מזוכה - גם אז זה מרגיז אותך כי כמו האלמונית כאן גם אתה יוצא מהנחה שאם הפשע-לכאורה מעצבן אז הנאשם אשם אוטומטית בלי צורך בהוכחות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכיר את עבודת המערכת, ואת העומס הנוראי המוטל עליה, ואת מכלול הסיבות לעסקאות טיעון שבהכללה גסה מתחלקות בין פושעים מקצועיים שיודעים להתיש את המערכת ולגרור את עניינם שנים, לבין מסכנים אולי גם חפים מפשע והופללו ע"י המשטרה. הראשונים נהנים מעסאות מקלות, האחרונים סובלים כדי להמנע מסבל רב יותר. אגב, נאשם שזוכה הוא זכאי. בד"כ אני סומך על בית המשפט יותר מאשר על הפרקליטות/המשטרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה לגבי נאשם שויתרו על האשמתו באונס? הוא בכל זאת אנס? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא בועל שלא ברשות. הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות לנו הוא שנתחיל לחשוב במשפטנית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם במציאות הוא אנס - אז הוא אנס, גם אם לא הורשע בכך, או לא הורשע כלל, או אפילו לא הובא למשפט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור, אבל אין שום דרך לדעת את זה. כרגע המבחן היעיל ביותר שיש לנו אם מישהו אנס או לא הוא המבחן המשפטי, וכל עוד זה המצב אנחנו יכולים להגיד על מישהו שהוא אנס רק אם הוא הורשע בדין או אם יש לנו איזשהו ידע חיצוני שלא הגיע לידיעת המערכת המשפטית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאור העובדה שבמקרים רבים חוסר ההוכחות אינו מצביע על חוסר אשמה, עסקת טיעון יכולה להיות מרגיזה (גם לפרקליטות עצמה, אגב) גם אם זו ברירת המחדך המתבקשת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפעמים היא מרגיזה (כשהפרקליטות מרגישה שיש לה כמעט כל מה שצריך כדי להרשיע), לפעמים היא משמחת (כשברור לפרקליטות שבלי העסקה כמעט בטוח שהנאשם ייצא זכאי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו עוסקים כאן בענייני אונס או לכל הפחות בעילה אסורה בהסכמה כפי שהתייחס לזה השופט המופלא דרורי. הנושא הזה שונה לחלוטין מסוגיות משפטיות אחרות כי הוא מילה כנגד מילה- אלא אם היו מגיעות עוד מספר תלונות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאו דווקא. גם במקרים כאלה יש לא פעם ראיות נוספות - ראיות נסיבתיות, אליבי שמספק הנאשם, עדויות של קרובות משפחה או חברות שהמתלוננת שפכה את ליבה בפניהן או ששמו לב לשינוי בהתנהגותה וכו'. חוץ מזה, ''מלה נגד מלה'' זה דבר שבתי משפט מסוגלים להתמודד אתו באמצעות התרשמות מהעדים, עקביות וסבירות הגרסאות שלהם וכו'. יתכן בהחלט שבמקרה הזה המתלוננת סיפקה גרסה בעייתית שקשה היה לבסס עליה אישום באונס (כפי שקרה עם אחת המתלוננות במקרה של קצב). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |