 |
"
"הנאשם - גברת..., אני כבר מאותו יום שזה קרה, מאותו יום שאת מדברת על איזושהי טראומה, אבל הטראומה שאת מדברת עליה אני לא חושב שהטראומה שאני חוויתי בתור אחד שנוצר לסיטואציה שגרמה לאבד איזשהו שיקול דעת מכריע, גם כאדם דתי, גם כאדם אנושי, גם כאדם תרבותי, יכולתי לסגור את אותם 5 דקות קריטיות, ולא קשור לאונס, ולא קשור למה שעברתי במשך השנתיים, לי באופן אישי, למשפחה שלי, לילדים הרכים שלי שסבלו כתוצאה מהמעצר, ללא שום קשר לזה, בלי שום קשר לזה, גם אילולא הדברים האלה, המציאות הזאת, שדיברנו כמו שיח אילמים, כמו אותו נגר שהוא מבקש ממנו פטיש והוא מביא לו מסמר, והוא מבקש ממנו לום והוא מביא לו איזמל, שיח אילמים שאינני יודע שבמשך 20 שנות חיי לא נוצר מציאות של שיח אילמים של 30 או 40 דקות מורטות עצבים. אני אומר לך גב' נגה, תני לי לצאת, אני אחזור, אני אשלם. התעקשת, אני לא מאשים אותך, כי יש בוס מעלייך, שאילולא שהיית נותנת לי לצאת.
עו"ד דמתי: הוא מספר על המצוקה שלו, והוא כבר מעורר את ... איזה מן דבר זה, זאת התנצלות ?
הנאשם: לא, חס וחלילה."
"
לאו דווקא רסקולניקוב, דמויות משניות יותר של פושעים קטנים.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש