![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
מאוד קל למצוא מבחן שמבדיל בין רצף המגיע ממחולל פסאודו-אקראי לרצף אקראי באמת. פשוט עוברים על כל הגלעינים האפשריים למחולל ובודקים אם אחד מהם מייצר את הרצף שבידינו. במילים אחרות: רצף ממחולל פסאודו-אקראי הוא תמיד דחיס לאורך הגלעין. ההוכחה שהאלגוריתם באמת מבחין - תרגיל לקורא. המטרה במחולל מספרים אקראיים היא שלא יתקיים אלגוריתם יעיל שמצליח להבחין. אכן קל לראות שההצעה שלי רצה בזמן אקספוננציאלי באורך הגלעין ולכן לא מדובר באלגוריתם יעיל. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
הבעיה היא אם אין לך את המחולל אלא רק את הרצף. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
הרעיון (התיאורטי) במחולל הוא ש*אף אחד* לא מסוגל להבחין בצורה יעילה בין מה שהמחולל פולט למשהו אקראי אמיתי, ובכלל זה גם כאלו שיודעים בדיוק איך המחולל עובד. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
השאלה היא מה ההבדל בין משהו אקראי אמיתי למשהו שהמחולל פולט, גם אם יודעים איך המחולל עובד, הסבירות שתוכל להבחין בצורה יעילה הוא תיאורטי בלבד. | ![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |