בתשובה לירבעם, 24/05/00 6:20
 |
|
 |
||
|
||||
 |
את המשמעות שייחסתי למילה גוי בדבריו של עזר שאבתי מתוך דבריו עצמם. המקום בו הוא קרא למקיאוולי גוי בא בסמיכות מיידית לנפנוף דבריו כלא חשובים. מתוך הכרות עם כמה אנשים דתיים נוהגים לפטור כך את דברי הגויים בזלזול, הנחתי שהסמיכות אינה מקרית. עוד אני לוקח את טענתי הזאת מבריחתם של החרדים מכל דבר שמריח ממחשבה שאינה יהודית. הרמב"ם אכן היה איש מלומד בדברי אריסטו, אבל זכה על כך לקיטונות של לעג מצד יהודים אחרים בזמנו, וגם היום העובדה הזאת מוצנעת בקרב חרדים רבים, שבמקרה הטוב רואים בלימודיו אלה בחזקת "דע את האוייב", ולא לימוד לשם לימוד גרידא. זה נכון ששורשיו האטימולוגיים של הביטוי "גוי" אינם כוללים כל התייחסות מזלזלת, אבל בוא לא נתמם. במרבית הפעמים שחרדים פולטים את המילה גוי, הם מרססים אותה החוצה, לא אומרים אותה. הגויים הם שנואים בקרב רבים מהיהודים הדתיים, והמילה גוי קיבלה גוון של עלבון. בחרתי בישוע (אין לי בעיה עם ישו, יש לי בעיה עם יש"ו. הראשון הוא תכתוב מוכר ומקובל לשם. השני הוא עלבון מיותר לחלק גדול מאוכלוסיית העולם...) משום שבארץ מקובל מאוד לציין את הדברים הרעים שהנצרות רגמה להם (ובצדק), בעוד שבברית החדשה, בדרך כלל, מוצג ישו כבחור נחמד, בסופו של דבר. אם הייתי כותב משה, איש לא היה מבין על אלו כוונות מסולפות אני מדבר. למה לעזאזל שאשתמש בו כדוגמא? משה הוא הקדוש היהודי האולטימטיבי. ולא, אני לא אציב את היהדות בראש הרשימה, אבל קשה לקבוע אם זה משום שהיא באמת כזאת דת חביבה ואוטופית, או משום שמרבית זמן קיומה היא הייתה נטולת כוח ונתונה לחסדיהם של אחרים. המושג "דרכי שלום", הרי, התפתח בגולה ולא בזמן שישראל הייתה ריבונית. אתה מוזמן להיות עם, אם בא לך. כל עוד אני לא נכלל ב"עם" הזה רק בגלל שבטעות אמא שלי יהודיה. אני שמח לקבל ביקורת כה בונה על ה"הגיגים הפוסט-מודרניסטיים" שמתרוצצים לנו פה בין הרגליים. תודה על שהבהרת לנו כמה אנחנו דבילים. "אנו באנו ארצה לבנות ולסגור מרפסות בה" (-יהונתן גפן) אגב, מתי בפעם האחרונה בנית משהו בציון? (לא כולל מעגלים חשמליים, זאת אומרת...) |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |