|
||||
|
||||
''שוכנעה גם שוכנעה בעדותה בבית המשפט'', אכן שוכנעה ע''י השופט. מידע אישי, אדם רגיל, שאינו עבריין מקצועי או בעל השכלה משפטית כלשהי, או מיוצג ע''י עו''ד, לא יהין לערער על המלצה או עצה של שופט. ד.א. לא ראיתי אלמנט של גזענות בהחלטת השופט והתייחסתי לדבריך כשענית לתגובות אחרות. ועוד, אני מבין את אהדתך לדרורי בהתייחסך לפסקי דין אחרים שלו בהם הוא אכן רחמן ועוזר גם לערבים ואחרים, זוהי בדיוק הסיבה שאני ואחרים מתקוממים כל כך, עונשים מגוחכים לעבריינים אמיתיים הם מהבעיות הכבדות בחברתנו. אהדתך לאברך נראית לי מוזרה, עבור על כל פסקה בה מצוטת הבחור ראה את עברו והתנהלותו עד לשלב האחרון, הבן אדם הוא רצבידיסט ופסיכי, והאסון שקרה לו היה מזכה בחופשה מיוחדת ואולי גם בסיבה לקיצור עונשו, לו היה מדובר באנטילופה דורסני (לא מועמד לדיינות). |
|
||||
|
||||
אענה רק לגבי הסליחה (השעה מאוחרת): ציטוט מדבריה היום (כפי שהופיע בבלוג של אורי אמיתי, שהיה היום בהפגנה נגד השופט): "הוא ביקש ממני סליחה בבית-המשפט. סלחתי לו, סליחה אמיתית. הבקשה שלו לא היתה אמיתית, וזה הכי כואב לי. [...] הוא פגע בי. אני נפגעתי. ולא הייתי צריכה לסלוח לו. אני הבנתי הרבה דברים." נראה שהיא סלחה לו, סליחה אמיתית. |
|
||||
|
||||
''אני נפגעתי ולא הייתי צריכה לסלוח לו. אני הבנתי הרבה דברים'' |
|
||||
|
||||
בפני השופט דרורי עמדה סליחתה האמיתית, כפי שבוטאה על ידה בבית המשפט, ולא הבנתה המאוחרת. (אגב, האם ההשערה שלהבנתה המאוחרת יש קשר מסויים לגורמים הפוליטיים והחברתיים שהתעוררו בחודש האחרון מופרכת מיסודה?) |
|
||||
|
||||
ראה תגובתי הקודמת בעניין "שיקול הדעת" שהיה לה אחרי שכבוד בית המשפט דוחף אותה לסלוח. איני גורם פוליטי או חברתי, אבל לאה? עבדו עלייך, מי שהיה מתנהג כך לכלב שלי הייתי שובר לו את שתי הידיים. |
|
||||
|
||||
גם במבט לאחור הנפגעת טוענת שסליחתה הייתה אמיתית, אני לא מבין למה אתה מסרב לקבל את העובדה הזו. |
|
||||
|
||||
טענתה הסובייקטיבית שבאותו הרגע הרגישה סלחנות, נבעה אך ורק מבקשת בית המשפט, כפי שהערתי קודם לא היתה התנצלות ולכן גם לא תיתכן סליחה אמיתית, אתה מערב סליחה ברחמים ולא חד הם. |
|
||||
|
||||
מצחיק, הטענה שלה על סליחה אמיתית היא סובייקטיבית, אבל הטענה שלך שאותה ביססת (כך אני מקווה, לפחות) על קריאה בפרוטוקול גזר הדין היא אובייקטיבית. התנצלות: "אני מתנצל בכל לשון של בקשה, בכל לשון של סליחה. חטאתי, עוויתי, פשעתי לך, אני מרגיש שעשיתי לך דבר שהוא נגד השכל הישר, נגד הדת האנושית, אבל הדבר הזה, רק שתדעי, לכן הארכתי לפני כן, שתדעי, זה לא נבע מרוע, חס וחלילה. את מדברת על כלב. אבל חס וחלילה, ההתייחסות שלי היא הרבה יותר, הרבה יותר מאשר אדם, ההתייחסות שלי אלייך היא בצורה שווה כמו כל אחד שאני מכיר." "אני מתנצל, אני מרגיש שעשיתי דבר שהוא סותר את אורחות החיים שלי במשך 26 שנה שאני חי בהם עלי אדמות . אני מתנצל, אני מצטער, אני לא יודע למה הגעתי למציאות כזאת, אין לי שום הסבר רציונאלי למה הגעתי למציאות שנסעתי אם זה אפילו 0 קמ"ש, בו בזמן שאדם נמצא על מכסה המנוע שלי. אני לא מתייחס למהירות, אני לא מתייחס לחשש אם זה תיפול שערה משערות, לא נכנס. אני לא יודע למה עשיתי את הדברים האלה. אני מבקש שוב פעם את סליחתך, והלוואי שהצער שיש לי כלפייך יהיה גם ביני לבין המקום, בדברים של חרטה." - ויש גם ציטוטים בהם הנאשם מצטייר כאופורטוניסט עילג, ,האם ההתנצלות היא אמיתית או לא, יוכל לשפוט רק בוחן כליות ולב. סליחה: 1. "כאשר שאלתי את המתלוננת, בצורה מפורשת, האם היא מוכנה שהנאשם יעמוד לידה, ויתנצל בפניה, שכן עורך הדין של הנאשם אומר שהנאשם רוצה, מבחינתו, להתנצל, השיבה על כך המתלוננת במילים אלה: "אין יותר גדול מאלוהים, גם אלוהים סולח, יכול להיות שכן". -נראה שהנפגעת לא פסלה את אפשרות הסליחה. 2. אני סולחת לו, באמת אני סולחת לו, באמת . תשתדל לא לעשות דברים כאלה. אתה יודע, יכולתי לעמוד באותו יום, היה בא איזה, מלא משאיות עוברות בכביש הזה, זה שם ליד השוק, יכולה לבוא איזה משאית אחת ולדרוס אותי, יכולתי למות . אני רציתי לסלוח לך, אבל העצבנות שלי לא נתנה לי. באותו יום, אשתך באה ובכתה לי. ועכשיו, איך שאתה אומר את זה - אני מאמינה לך, באמת, אתה אומר את האמת. אתה אומר את זה מכל הלב. אני מאמינה לך, ואני סולחת לך. 3.הציטוט של אורי אמיתי מהדיון היום. "הוא ביקש ממני סליחה בבית-המשפט. סלחתי לו, סליחה אמיתית." -לפי כל אמת מידה אפשרית, הנפגעת סלחה לנאשם, סלחה לו באמת, האמינה לו, וסלחה לו מכל הלב, היא יכלה להגיד "השופט הכריח אותי לסלוח לו" אבל לא אמרה. כל השאר הן השערות לא מבוססות. ואני לא מבין למה הן נחוצות בכלל, גם לשיטתך. |
|
||||
|
||||
למה מצחיק? אני כיום יודע על הפרשה יותר מאשר דרורי ונוגה בזמן המשפט, אין לי ספק שאני יותר אובייקטיבי משניהם. שאר השערותי הלא מבוססות, מבוססות על הכרותי את אולמות בית המשפט והתנהגותם של שופטים שונים שאינם יודעים היכן הם חיים, ואזרחים סבירים בעומדם בפני החוק. "אני מאמינה לך, ואני סולחת לך" האם יש מי מן המגיבים שמאמין להתנצלותו של האברך? |
|
||||
|
||||
"האם יש מי מן המגיבים שמאמין להתנצלותו של האברך?" זה לא חשוב, מה שחשוב זה שהיא האמינה. הדיון הזה קצת חוזר על עצמו, וכולו התחיל כי טענתי שיפה עשה השופט בכך שניסה להסיר את עננת הגזענות מעל המקרה (מבלי דעת הניסיון התמים הזה עורר מריבצה עננה גדולה הרבה יותר). אני עדיין חושב שיפה עשה השופט, מאמין לטענתה הראשונה של הנפגעת (שסלחה לנאשם) וגם לטענתה השנייה (ששינתה את דעתה), וטוען שכל הטוען אחרת צריך לא רק להוכיח שטענתו אפשרית, אלא שהיא מוכרחת. ואגב, באשר להתנצלותו של הנאשם, אני מתלבט. |
|
||||
|
||||
שאלה פילוסופית: האם שינוי דעתה לא מורה על כך ש"הסליחה" לא היתה אמיתית? |
|
||||
|
||||
האם אתה דתי? האם אתה מתפלל סליחות? |
|
||||
|
||||
האם אתה דתי? התשובה מורכבת מאוד, פעם היא הייתה מורכבת פחות (הייתי דתי ציוני). האם אתה מתפלל סליחות? רק את אלה המשולבות בתפילה של יום כיפור. |
|
||||
|
||||
לא, וארחיב - אם שנאת מישהו ועכשיו אתה כבר לא שונא אותו, השנאה המוקדמת עדיין אמיתית. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |