|
||||
|
||||
וגם כאן מוצגים ישובי הטמפלרים כישובים ערביים שנוכבו בין תוכנית ד' לסוף המנדט, ובמהלך מלחמת השחרור. ואגב, אדמות שרונה נמכרו לעיריית תל אביב (אליבא דהספר הזה שעיינתי בו לכבוד דיוננו). מה שגורם לי לפקפק קמעא גם ביתר הנתונים המוצגים באתרים ובמפות הנ"ל. |
|
||||
|
||||
מבדיקה מהירה לגבי שרונה מתברר ש הגרמנים קנו את האדמות ממנזר יווני כלשהו, השטח היה שומם ונטול צמחיה לחלוטין, ובכל השטח עד הירקון לא היה אפילו בית אחד, חוץ מהכפר הקטן סומייל, במרחק חצי שעת הליכה משרונה. טוב לדעת. |
|
||||
|
||||
ייתכן שבמשך ארבעים השנים שחלפו עד שהוקמה תל-אביב, ניטע שם עץ או נבנה שם בית. |
|
||||
|
||||
כן, אבל לא היו שם שום פרדסים של משפחת דג'אני. |
|
||||
|
||||
לא פעם אני מחפש חומר על הסטוריה של מקומות לפני המאה ה-20 ויש הרבה חורים. לכן נוצר מצב , בו זה שהוא בעל אג'נדה, החומר שלו מופיע (הבעלות הפלסטינאית על שטחים שקנו הטמפלרים). בקיצור, לאינטרנט יש עדיין הרבה בעיות כספק אינפורמציה . |
|
||||
|
||||
אין ספק שהאינטרנט לא מחזיק הכול. אבל במקרה זה (תודה נועה!) יש את המידע הרלוונטי לשאלה שעלתה פה - מה היה בשטח שעליו כתב חילו. ושים לב למפה בעמ' 8 בלינק, שמראה שהשטחים המעובדים של שרונה הגיעו עד לצד המזרחי של נחל מוסררה-איילון. כך שברור לגמרי שמגדלי עזריאלי אכן עומדים על שטח של שרונה, שהיה שייך למנזר נוצרי לפני כן. ומעולם לא לדג'אני. אגב, בתמונות שבלינק רואים פועלים ערבים קוטפים פרי הדר, כך שנראה שפיתוח השטח, לפחות באזור הזה, יצר עוד מקומות עבודה, ולא פחות מקומות עבודה, כמו שחששו פה. |
|
||||
|
||||
הנתונים שהבאת לא סותרים את זה. בשנת 1880 השטח המעובד של יפו הגיע רק עד אזור מגדל שלום דהיום, ובסביבות שרונה היתה שממה. ייתכן שבמשך ארבעים שנה, הוקמו פרדסים לתפארת באזור הזה בידי משפחות יזמיות. |
|
||||
|
||||
לא ארבעים שנה. 15 שנה. עד 1895, שבה אמורה להתרחש עלילת הספר. |
|
||||
|
||||
פרט חשוב שלא ידעתי. נשתוק מעט ביחד. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |