|
||||
|
||||
אולי כסף קטן יחסית לתקציב הכולל של ארה"ב, אבל בתקציב סיוע החוץ ישראל ומצריים הן בראש הרשימה ומהוות חלק נכבד מסה"כ של התקציב. נראה לי שההבנות שלי שונות לגמרי מן ההבנות שלך. "ביטול הסיוע הוא אמצעי להתקרבות אל ארצות האסלאם" - אני מאמין בהיפך הגמור. הגוש הפרו-אמריקני "תומך" בסיוע החוץ לישראל מפני שהדבר מאפשר לו לדרוש סיוע בהיקפים דומים והגוש האנטי-אמריקני "תומך" בסיוע מפני שהדבר מאפשר לו להציג את ארה"ב כשטן הגדול. לדעתי אם יש לחץ להקטנת סיוע החוץ הוא בא מבפנים (בארה"ב). אני מתיחס לדיבורים על מדיניות פרו-איסלמית של חוסיין אובמה כדברי הבל של טפשים, הראויים אך ורק להתעלמות (באותה מידה של הגיון אפשר לטעון שהיות ומשפחת אובמה מבקרת בכנסייה כל יום ראשון הרי שהיא מייצגת את האינטרסים של הרוב המוסרי הנוצרי בארה"ב). עד כמה שהבנתי מגעת, לב המחנה של אובמה הוא האלקטורט השחור והצבעוני של ארה"ב. לכן צו הקיום העליון של הממשל האובמי הוא להבטיח את תמיכת ליבת המחנה שלו. מחנה זה הוא כעיקרון מחנה עני ובעל עניין מוגבל בעניינים בינלאומיים (כולל אפילו סיוע לאפריקה למשל). מדיניות בדלנית תהיה א. תואמת את הרצונות והאינטרסים של ליבת המחנה שלו. ב. תואמת את הרצונות של ליבת המחנה הנגדי, אדומי הצואר הרפובליקנים, מה שיסייע לשקט תעשייתי מכיוון זה. ג. לא תואמת את הרצונות והאינטרסים של המחנה הדמוקרטי-ליברלי-לבן, אך זה לא צריך להדאיג כל כך את אובמה מפני שזהו אלקטורט שבוי (הם לא יצביעו לרפובליקנים). לכן אני מסכם ואומר שמדיניות בדלנית נראית כתואמת את הצרכים הפנימיים של ממשל אובמה. מעבר לכך, לעת עתה, עדיין איני רואה מדיניות חוץ אמריקנית קוהרנטית או חדשנית. (איציק ש. הראה לי שממשל אובמה פועל לעת עתה ע"פ הקוים המנחים שהציעו אנשי המפלגה הרפובליקנית תגובה 513660). הצעדים הממשיים שנעשו עד עתה (תחילת ההתנתקות מעירק, תגבור לצורך יציאה מאפגניסטן) מרמזים על נטייה לצד הבדלני של מטוטלת מדיניות החוץ האמריקנית המתנודדת באופן היסטורי בין פאזות של בדלנות ומעורבות. על סמך האמור לעיל, אני מפרש את הפתיחות אל העולם האיסלמי/קשיחות כלפי ההתיישבות היהודית בשטחי 67, לעת עתה כהצהרות מילוליות ותדמיתיות שיש לחפש מאחוריהן את המדיניות הממשית של ארה"ב. |
|
||||
|
||||
ליבת המחנה שלו (א') אינם מצביעים שבויים שלו (ג')? |
|
||||
|
||||
לא ממש. זאת אוכלוסיה שבאופן מסורתי מפגינה אחוזי הצבעה נמוכים במיוחד (בניגוד לאוכלוסיה השבויה שמציגה מעורבות פוליטית גבוהה). |
|
||||
|
||||
אני מתיחס לדיבורים על מדיניות פרו-איסלמית של חוסיין אובמה כדברי הבל של טפשים לביל קלינטון היתה אמפתיה אמיתית לישראל. לברק אובמה יש אמפתיה אמיתית לאיסלאם. מעבר לכך, אובמה מכיר בעוצמה המוסלמית, ומעוניין לגייס אותה לטובת האינטרסים האימרקאיים, או לפחות להסיטה ממסלול ההתעמתות הנוכחי. אין כמו עימות עם ישראל כדי לשרת מטרה זו. תקרא לכך הצהרה תדמיתית, אם תרצה. |
|
||||
|
||||
הטענות על מדיניות פרו-איסלמית של אובמה הן אכן דברי הבל של טפשים. עם זאת, הם נכונים. לפחות בשלב זה. זאת לפי הביוגרפיה הקדם נשיאותית של אובמה (הכומר, הספרים); הראיון הראשון שלו כנשיא היה לרשת תקשורת ערבית; הביקורים הראשונים שלו (או בין הראשונים) כנשיא היו לעולם הערבי; נאום ההתנצלות שלו לפני הערבים; ההיסוס הגדול בתמיכה במפגינים האיראנים (הרי ההתערבות המערבית בעולם השלישי היא שורש כל רע שם...) ועניינים נוספים. התרשמותי היא שמדובר כאן קודם כל באמפטיה אישית-אידאולוגית. כמו שקורה רבות אצל אנשים, האינטרסים והחישובים המורכבים הם רק צידוק. למשל שיקולי תקציב החוץ נראים לי שוליים, אם בכלל. כל זה עדיין לא הופך אותו לשונא ישראל, אבל נראה שמחוייבותו לישראל, כמו גם לדמוקרטיה וזכויות אדם ברחבי העולם, נמוכה משל קודמיו. |
|
||||
|
||||
מחוייבותו לזכויות אדם ולדמוקרטיה -נמוכה- משל קודמיו? אתה כולל גם את בוש בספירה? |
|
||||
|
||||
איך אתה עורך את הספירה? איך שאני רואה את זה, בוש בז לדמוקרטיה אצלו בבית, לא רק לדמוקרטיה אצל עמים אחרים - הוא וממשלו היו מוכנים להפיץ תעמולה שקרית, לפברק דו"חות מודיעין וללכת נגד רצונם של רוב האזרחים בקואליציה שלו על מנת לחרחר מלחמת שווא. מה כבר עשה אובמה שגרוע מכך, דרש מישראל לפרק מאחזים בלתי חוקיים? |
|
||||
|
||||
בינתיים ההתנהגות של אובמה חיובית למדי. אבל הוא לא הספיק לעשות הרבה. ההתנהגות של בוש השני השתנתה במידה משמעותית זמן־מה לאחר הבחרו. |
|
||||
|
||||
נימוקי "בטחון המדינה" קבלו חשיבות רבה הרבה יותר בארה"ב (במקרים רבים ע"ח החרויות האישיות) לאחר ארועי ה־11 בספטמבר. |
|
||||
|
||||
כשאני מדבר על דמוקרטיה אני מסתכל על דברים אחרים. במיוחד אני מפנה את המבט להיכן שבאמת יש בעייה קשה בנושא זה. |
|
||||
|
||||
תוספת: המחוייבות האמריקנית לחופש ולדמוקרטיה ברחבי העולם היא הערובה לקיומה והמשך התפשטותה של זו בעולם. לשם כך צריך להלחם. החשש שלי (ראה http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1102258.html) הוא שנכונותו ויכולתו של אובמה להתמודד עם רודנים ותרבויות אנטי-דמוקרטיים ואלימים, הן דיפלומטית והן בשדה הקרב, נמוכות משמעותית מאלו של קודמו ואולי מאלו של נשיאים רפובליקנים באופן כללי. לוואי ואתבדה. |
|
||||
|
||||
על מה אתה מדבר? אם בבית הספר של האמריקות בפורט בניג הכשירו לוחמים למען הדמוקרטיה? המאבק למען הדמוקרטיה הוא לא יותר מסיסמה ריקה בפי ממשלות ארה"ב לדורותיהן. נכון שהיתה מלחמה קרה נגד בריה"מ שהיתה עריצות, אבל המאבק נגד הבולשביקים החל הרבה לפני שהיה ברור איזה משטר הולך לקום ברוסיה. אם היתה קמה שם מדינה על פי האידאולוגיה של מרקס - המלחמה של האמריקאים בה היתה עוד יותר נחרצת. אני מסתכל מסביב וחוץ מהפעולה של האמריקאים בגרמניה וביפו, אינני רואה משהו שתמך בדמוקרטיה ברחבי העולם. |
|
||||
|
||||
מדינה על פי האידיאולוגיה של מארקס היא עריצות מעצם טבעה. פעם היה צריך לקרוא את מארקס בשביל להבין את זה, היום מספיק להסתכל על עשרות המדינות שהוקמו על פי האידיאולוגיה של מארקס. |
|
||||
|
||||
אינני מבין על מה אתה מדבר. הפנה אותי בבקשה לעמוד בכתביו של מרקס כדי שגם אני אוכל להבין את זה. עשרות המדינות שאתה מתייחס אליהן הוקמו על פי האידאולוגיה והמתכונת הבולשביקית- לא המרקסיסיטית. אידאולוגיה בה מיעוט אונגרדי משליט אידאולוגיה על הרוב. תראה לי היכן מרקס טען שמיעוט צריך להשתלט על מדינה . |
|
||||
|
||||
תיתכן עריצות גם של רוב. וזה בדיוק מה שמארקס תכנן. |
|
||||
|
||||
קרא היטב את הערך הזה בויקיפדיה ותראה שהוא מנוגד לחלוטין לרעיון הבולשביקי של אוונגרד - מיעוט -שמשתלט בכוח. 1. מרקס משווה את הדיקטטורה של הפרולטריון לדיקטטורה של הבורגנות ומדגיש שאין כאן דיקטטורה של איש אחד. המובן של המילה "דיקטטורה" במאה ה-19 שונה מהמובן המקובל אצלנו. המקור למילה הוא רומי של בחירה לחצי שנה של מנהיג לשעת חרום. כמובן שמאוחר יותר נבחר יוליוס קיסר לדיקטטור לכל חייו. מרקס מדגיש שאין כאן דיקטטורה של איש אחד ולא של מיעוט אלא של הרוב. אין שם שום תכנית לעריצות. מרקס אינו מציג שם תכנית להקמת משטרה חשאית וגולאגים (הוא פועל על רקע המאה ה-19 שאפילו בארה"ב לא היתה ממש דמוקרטיה), ולכן להביא את המונחים הפרקטיים שלו לשפה הנהוגה אצלנו הוא חסר משמעות. האידאולוגיה של מרקס בכתביו היא דמוקרטית לחלוטין. מה קרה עם התנועות שאימצו את האידאולוגיה שלו הוא עניין אחר. באותה מידה אתה יכול לקרוא נאומים והתבטאויות של הרודנים והרוצחים החשוכים ביותר ולשמוע מהם מליצות בזכות הדמוקרטיה, רצון העם ושלטון העם. |
|
||||
|
||||
אז אתה אומר שדיקטטורה של הרוב היא דמוקרטיה? |
|
||||
|
||||
אין דבר כזה דיקטטורה של הרוב על פי המינוחים של ימינו. יש עריצות הרוב. בתקופתו של מרקס, גם מה שהיה נחשב לדמוקרטי יותר, נתן זכויות פוליטיות רק למיעוט כי זכות הבחירה היתה תלויה בצנז רכוש; לנשים לא היו זכויות בכלל והזכות של מאבק מקצועי היה חלום לעתיד לבוא. ויכוח עם מה שאנשים כתבו בעבר ללא לקיחה בחשבון של הנסיבות בהם הדברים נכתבו, אין לה ערך רב. אגב, מרקס מביע דעות של ימינו לגבי מה צריכות להיות זכויות הנשים. |
|
||||
|
||||
נסכם: מרקס תמך בדברים טובים, מרקס היה מתקדם לזמנו, מרקס היה צדיק וצודק. אבל מרקס תמך בדיקטטורה (זמנית, של הרוב, ולמטרות טובות). מש"ל. |
|
||||
|
||||
כנראה שלא הסברתי את עצמי נכון בתגובה הקודמת. 150 שעברו בין פעילותו של מרקס לבינינו, נעלמים אצלך. אני חוזר שוב: השפה והמונחים בהם השתמשו אז, אינם המונחים אצלנו. מה שאנחנו מייחסים למילה דיקטטורה- איננו מה שייחסו במאה ה-19. היום לא קיים דבר כזה שנקרא דיקטטורה של הרוב. מדוע לא קיים? כי דיקטטורה בימינו היא מילה נרדפת לשלטון המיעוט אם לא שלטון של חונטה קטנה. על פי ההגדרות שלך יש אצלנו כעת דיקטטורה של הרוב; מה? אנחנו מרקסיסטים? בברית המועצות לא היתה דיקטטורה של הרוב. היה שלטון עריץ של המיפלגה הקומוניסטית שתמיד היתה פחות מ-2 מיליון חברים וגם הם נשלטו באופן עריץ על ידי קבוצה קטנה. ומה גודלה של המפלגה הקומוניסטית הסינית? 70 מליון אנשים -5% מהאוכלוסיה. מדוע התפיסה המרקסיסטית הקלאסית גרסה שקודם צריכה לקרות מהפכה תעשייתית ורק אחר כך מהפכה סוציאליסטית? מפני שרק לאחר המהפכה התעשייתית יהיה לפרולטריון רוב. במאה ה-19 רוב כזה עדיין לא היה יכול לבוא לידי ביטוי בבחירות לפרלמנטים כי לא היתה זכות הצבעה לנשים ולאנשים ללא רכוש מסויים. |
|
||||
|
||||
נראה לי שאני מבין את דברי מרקס היטב, גם היום. הוא מדבר על דיקטטורה של הפרולטריון, לכשיהפוך לרוב. הוא אמור להימנע ממחלוקות פנימיות, ולפעול כגוש אחד כדי לבטל את זכויות היתר של האצולה והבורגנות, לנכס לעצמו את משאבי היצור ואת ההון, ובא לאנושות גואל. זו דיקטטורה, ומרקס ניבא אותה ותמך בה. למה קשה לך להודות בעובדה פשוטה כזו? (אני חוזר, לא דיברתי על מימושים-לכאורה של המרקסיזם אלא על התאוריה בלבד. אין טעם לחזור ולתאר לשוא את בריה"מ וסין) |
|
||||
|
||||
גם לזכויות היתר של האצולה והבורגנות הוא מתייחס כאל דיקטטורה ומכנה אותן דיקטטורה. פשוט המילה דיקטטורה אצלו לא היתה מה שהיא היום - ולא רק אצלו. אני חושב שהתעלמות משינוי משמעותן של המילים לאורך הזמן, היא כשל שנכשלים בו לא מעט הסטוריונים. |
|
||||
|
||||
המשטר עליו מארקס מדבר הוא דיקטטורה כמו שאנחנו מגדירים דיקטטורה היום. אם יש כשל שהרבה הסטוריונים וונטטובי נכשלים בו הוא שכתוב ההיסטוריה. |
|
||||
|
||||
ביקשת ציטוט של מרקס אשר תומך בעריצות. אמנם זוהי עריצות זמנית בלבד, ורק של הרוב, ורק למטרות טובות ובלתי-נמנעות. אבל זוהי עריצות, וזה היה ציטוט. (אני מדבר רק על האידאולוגיה, לא על הביצוע בפועל) |
|
||||
|
||||
תגובה 517851 |
|
||||
|
||||
טוב, פופר כתב על זה ספר שלם. |
|
||||
|
||||
תוכנית מרשל? מיטוט האימפריות הצרפתית והבריטית? עיכוב העריצות הקומוניסטית במזרח אסיה? עצירת העריצות הקומוניסטית בדרום אמריקה? שחרור מזרח אירופה מן הצבא האדום? |
|
||||
|
||||
מיטוט האימפריה הבריטית והצרפתית? ארה"ב תמכה בסיום השלטון הצרפתי באלג'יריה וויאטנאם? חידשת לי. |
|
||||
|
||||
באלג'יריה ודאי. כרכי FRUS מלאים באמירות של אייזנהאואר בעניין זה, והצרפתים די הופתעו מההתנגדות האמריקאית למדיניותם שם. וייטנאם, במובן זה, הייתה לפני שאייזנהאואר גיבש את מדיניותו. |
|
||||
|
||||
אין לי כאן (בעבודה)אפשרות לעסוק בעניין האלג'יראי. מה שצריך לבדוק הוא -אעשה את זה בבית- הוא לא רק את הדיבורים של אייזנהאוור אלא את המעשים של המימסד שלו. האם לביקורת של אייזנהאוור על צרפת היו השלכות מעשיות של תמיכה מעשית בעצמאות אלג'יריה. אם נקח לדוגמה את הסילוק של הנשיא של הונדוראס: יש ביקורת של אובמה והילרי קלינטון אולם יש לי החשד שהאמריקאים ואנשיהם שבשטח יזמו/עודדו את המהלך. |
|
||||
|
||||
לי יש החשד שישראלים ואנשיהם בשטח יזמו/עודדו את התפרצות האידס והשימוש בסמים במצרים. (חשדות ללא ביסוס ניתן להשיג היום מאוד בזול) |
|
||||
|
||||
התשובה שלך אינה לעניין. כל העילית הצבאית של הונדוראס אומנה בפורט בניג והקשרים בינם לבין האמריקאים באיזור מאד הדוקים ובעלי מסורת ארוכה של שיתוף פעולה וזהות אינטרסים- במיוחד בהונדורס. אנשי השגרירות האמריקאית ותחנת ה-CIA מקיימים קשרים ענפים עם העלית המקומית והתאגידים האמריקאים הפועלים במקום והם אינם הופכים לאחרים. במקרה של הונדוראס הם יכולים לרמוז לאנשים איתם הם עובדים, שרצוי לסלק את הנשיא אבל "הם לא אמרו כלום". להפוך כיוון של אניה גדולה כמו ארה"ב איננו דבר פשוט. המקרה המובהק ביותר של שינוי אידאולוגי ואי שינוי התנהלות היה בזמנו של ג'ימי קרטר. |
|
||||
|
||||
לא אכנס עתה שוב לויכוח הזה, אם יש כאן בכלל על מה להתווכח. אמץ את הזיכרון ותיזכר ב*שיחרור* אירופה (לעומת כיבושה ושיעבודה ע"י האימפריה הרוסית), בוסניה, התמיכה בישראל,בלימת הקומוניזם, לחץ בנושאי זכויות האדם ושמירת השלום גם כשמדובר בידידותיה,.... |
|
||||
|
||||
אני חייב להודות שההתפתחויות לעת עתה אינן מאשרות את השערותי לגבי הכיוון של מדיניות החוץ של אובמה. שיערתי שהלוז המעשי של המדיניות יהיה קיצוץ סיוע החוץ. למעשה סיוע החוץ דוקא גדל אלא שסיוע החוץ לישראל קוצץ כדי להעביר יותר כסף לפלשתינאים. נראה שאובמה פשוט עושה מה שהוא אומר והוא מנסה לבסס מדיניות קצת יותר מאוזנת לכיוון העולם האיסלמי והערבי. אני עדיין חושב שאתה מעניק משקל רב מדי לאמפטיות אישיות-אידאולוגיות. אובמה נחזה להיות אחד המנהיגים השקולים ביותר והוא לעולם אינו אומר (או כותב) דברים באופן ספונטאני ומבלי להתחשב בהשלכות. מחוייבותו לישראל אמנם נמוכה משל קודמיו, אך באשר לדמוקרטיה וזכויות אדם ברחבי העולם אני לחלוטין חולק עליך. כיצד באה המחוייבות לדמוקרטיה וזכויות אדם ברחבי העולם בממשלים של משפחת בוש לידי ביטוי ביחסים עם סעודיה? אני חושב שאלו יותר מילים ריקות לצרכי התקשורת. אני מניח שהתפיסה הדו-מפלגתית של ארה"ב היא שדמוקרטיה שו"ח וזכויות אדם ברחבי העולם מועילים לארה"ב בפרט ולאנושות בכלל, אלא שלכפות אותם בכוח בלתי מרוסן ומחושב הוא גרוע מפשע. זוהי טפשות. נראה שהאמריקאים נאלצו ללמוד מחדש בוייטנאם ובעיראק את מה שפד"ר ידע כבר בשנות השלושים: זה לא מספיק שקרבנות אמריקאים מעבר לים מועילים בחישוב הסופי לעניינם של ארה"ב והאנושות. צריך גם שהאמריקאים עצמם ידעו ויאמינו בכך. מבחינה זו ההבדל היחיד בין בוש לאובמה לגבי מעורבות פנים איראנית הוא מילולי. אני חושב שאובמה טועה הן במדיניות הכלכלית סוציאליסטית שלו והן בנסיונו להתרחק מעט מישראל (דוקא תמיכת ארה"ב בישראל מחזקת את המשטרים המתונים בעולם המוסלמי ועניין ההתנחלויות הוא טחינת מים. ברגע שישראל המדינית תחליט לצאת מן השטחים לא ישארו שם יותר מדי יהודים וכמה וכמה ערבים יצטרפו אליהם). אבל אני לא חושב שיש לכך קשר לכך שאובמה מעדיף את אבא ע"פ אמא. נדמה לי שאחד מן הקוים היחודיים בדמותו של אובמה היא שהרקע שלו אינו מצדיק אמפטיה לעולם המוסלמי או השלישי בכלל. |
|
||||
|
||||
''נדמה לי שאחד מן הקוים היחודיים בדמותו של אובמה היא שהרקע שלו אינו מצדיק אמפטיה לעולם המוסלמי או השלישי בכלל'' גם לאמו הלבנה של אובמה היתה אמפטיה לעולם המוסלמי או השלישי (ואני מקווה שלא לכך התכוונת) |
|
||||
|
||||
בעצם אולי הרחקתי לכת בהשערות בנוגע לרושם שהותירו על אובמה העובדה שלא היה לו קשר עם אביו ושנות ילדותו באינדונסיה. בכל מקרה הרושם הברור הוא שאובמה אינו מסוג האנשים הנשלט ע''י תסביכים חסכים ודחפים רגשיים שאי אפשר לשלוט עליהם באופן רציונלי. עושה רושם שמדובר באדם שגדל במשפחה לא ממש שגרתית אבל שכל חבריה היו אנשים חיוביים במהותם. הוא גדל בהוואי שהיא מקום שלוו ורגוע במיוחד, המשלב רב גוניות גזעית עם אמונה דתית רבת השפעה אך לא קנאית. התוצאה היא כנראה אדם הישגי מאוד, אך גם בעל בטחון עצמי ושקט נפשי המרגיש בטחון במקומו בעולם. |
|
||||
|
||||
איש לא טען כאן שאובמה קנאי, אלא שיש לו אמפתיה לעולם המוסלמי והשלישי. זה משתלב היטב (ולמעשה נובע) מילדות בהוואי, ומספר שנים קריטיות באינדונזיה המוסלמית המתונה. |
|
||||
|
||||
כן, אבל יש כאן הנחה ששנות ילדותו ביאווה היו נעימות במיוחד. למעשה מאחר ומדובר ב-4 שנים בלבד, בטרם מלאו לו 10 ושאת מרביתן בילה בביה"ס קתולי דוקא, יש בהחלט אפשרות שהשנים המעטות לא הותירו בו השפעות משמעותיות בכלל. לא לכאן ולא לכאן. |
|
||||
|
||||
ההנחה היחידה שאני מניח היא שאובמה לא שיקר בספרו ''חלומות מאבי''. שם הוא מתאר את ילדותו באינדונזיה כגן עדן קסום, משם ''גורש'' בידי אמו שביקשה עבורו חינוך טוב יותר וחיים בטוחים יותר. שם הוא גם מבטא אמפתיה לאיסלם (אם כי מעט פטרונות לגבי אומת האיסלם של אייזאה מוחמד) ולעולם השלישי. |
|
||||
|
||||
מעניין. לא קראתי את הספר, אבל ראיתי ציטוט מממנו "In Indonesia, I'd spent two years at a Muslim school and two years at a Catholic school,". ביה"ס המוסלמי Besuki Public School מתגלה כבי"ס רגיל לחלוטין שלמדו בו גם מוסלמים וגם נוצרים. גם נצרות וגם איסלם נלמדו בו בשיעורי דת מיוחדים ותו לא. אני מספר זאת כעובדה המלמדת עד כמה מחושב ואולי גם "מעובד" הוא כל מה שיוצא מפיו ומעטו. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי כיצד אי-דיוק זה מראה על חישוב ועיבוד. ילד בן 10 זוכר את בית הספר הנ"ל כמוסלמי (אולי כי היה בו רוב מוחלט של מורים ותלמידים מוסלמים?). מה הרבותא? |
|
||||
|
||||
ביה''ס היה חילוני לגמרי, ללא שום זיקה מיוחדת לדת האיסלם. לאובמה היה פשוט נוח לעגל את הקצוות וליצור ''איזון הרמוני'' של ''שנתיים מוסלמי ושנתיים נוצרי''. למיטב הבנתי, אימו של אובמה, היתה אתאיסטית ''משוכנעת'', מה שיכול אולי לרמז על השקפותיו האישיות של בנה. |
|
||||
|
||||
מדוע אתה משוכנע שהוא רצה לעגל קצוות? סביר לא פחות, שבעיני הילד שלו, בית הספר היה מוסלמי. למשל בגלל זהות רוב המורים והתלמידים. כפי שבית ספר ממלכתי בישוב ערבי בישראל, ייראה לי "מוסלמי". אין ספק שאובמה היה אתאיסט כאמו בצעירותו, וברור שאמונתו המוצהרת כיום בישו ובכתבי הקודש אינה נלהבת וחסרת ספקות. הוא הצטרף לכנסיה מטעמים קהילתיים וחברתיים (ופוליטיים) בעיקר. |
|
||||
|
||||
"הוא לעולם אינו אומר (או כותב) דברים באופן ספונטאני ומבלי להתחשב בהשלכות". אינני יודעת לגבי ההשלכות, סביר שאתה צודק, אבל בעניין הספונטניות אני חולקת עליך. כשהוא אמר שהוא זועם בעניין הבונוסים שחילקו ב-AIG הוא נראה ונשמע זועם, ספונטני ואישי להפליא, ואם זה היה משחק - אז הוא השחקן הגדול ביותר אי פעם. למען האמת, ניסיתי אחרי זה להיזכר אם הזדמן לי לשמוע נשיא/מנהיג כלשהו מדבר בעת כהונתו בנימה אישית כל כך על נושא שבתחום סמכותו המקצועית, ולא הצלחתי. |
|
||||
|
||||
במקרה זה אין לי שום ספק שהתגובה לא היתה ספונטאנית. לי דבריו נשמעו כאמירת מה שצריך לומר מתוך ידיעה ברורה שאין שום דבר שהוא יכול לעשות בנידון. היית מצפה ממנו לשפוך אש וגפרית על הרפובליקנים בקפיטול שניטרלו כל מהלך שיכל לפגוע בגזלני הבונוס, שבמעשיהם הפכו את מענקי הממשל של אובמה ל-AIG לשנינה. העובדה שהוא בחר לא לעשות זאת, מעידה על מידת החישוב והזהירות שהאיש משקיע בדבריו. להכות בשבט לשונך את חבורת AIG, המתביישת כל הדרך לבנק, זה לא מהלך מסוכן במיוחד. |
|
||||
|
||||
אם כך נישאר חלוקים. |
|
||||
|
||||
מה קרה שוקי, הצטרפת למפלגה הרפובליקנית? איזו מדיניות סוציאליסטית? לארי סאמרס ובן ברננקה מנהלים מדיניות סוציאליסטית? אולי הוא ישנה כיוון לכיוון חיזוק מסויים של מדינת הרווחה ולגבי מדיניות הבריאות שלו -עדיין לא ברור מה הוא הולך לעשות. השיח בקונגגרס מעלה כל מיני טענות מוזרות כמו שהחברות הפרטיות פחות יעילות מחברה ממשלתית שתעסוק בביטוח בריאות ולכן יפסידו, וזה אינו הוגן. |
|
||||
|
||||
הרי אתה הראית לי שמדיניות החוץ של אובמה הולכת בדיוק על הקוים שהתוו בכירי המפלגה הרפובליקנית. מה לך כי תלין? אל תתפוס אותי במילה "סוציאליסטית". לא התכוונתי שאובמה הוא מעריץ של אמה גולדמן. התכוונתי ל"מצע" הדמוקרטי" הותיק של חיזוק מדינת הרווחה וריסון השו"ח הפראי. אני לא מעריץ אדוק של אובמה ולדעתי אף מהלך שלו עד עתה לא הניב את הפרות הצפויים, אבל דוקא בימים אלו אני למד על עומק הכישלון והנזק שגרם הנשיא בוש למדיניות החוץ של ארה"ב (כוונתי בפרט ליחסים עם צרפת וגרמניה). אין ספק שהפלורליזם והסובלנות האמריקאית יכולות לרשום לזכותן את העובדה שהן מקדמות הגעת אנשים חדשים ומוכשרים לשורת ההנהגה האמריקאית. לנשיא אובמה, איש מוכשר מאד ושקול ונבון לכל הדעות, יש לכל הפחות את האפשרות ליזום ולהוביל מדיניות חכמה ומצליחה יותר מזו של קודמו. |
|
||||
|
||||
בענין יחסי משפחת בוש וסעודיה: כמו גם בכל עשרות השנים האחרונות, גם בתקופת בוש, למיטב זכרוני (ולא אביא לכך סימוכין), היחידים כמעט שהפעילו לחץ כלשהו על מדינות מוסלמיות בנושא זכויות אדם, היו ארה"ב ובריטניה. זה מזכיר לי את הטענות כלפי ארה"ב בנושא זכויות האדם באירן בזמנו (ראה תגובה 202348) – לא מאהבת דמוקרטיה, אלא כנראה משנאת אמריקה. |
|
||||
|
||||
נראה לי שאתה חוטא כאן בהקשבה סלקטיבית. ברית המועצות, בשעתה, הפעילה לחץ דיפלומטי וצבאי נגד מדינות מוסלמיות, בין השאר בנושא זכויות אדם, דיכוי איגודים מקצועיים וחופש ביטוי. למשל, מצרים המלוכנית, ירדן, אינדונזיה תחת סוקארנו וכו'. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |