בתשובה לזהריקו, 05/07/09 5:39
 |
|
 |
||
|
||||
 |
המאמר הוא לא מחקר במדעי החברה ואני אינני חוקר במדעי החברה. אתה מוזמן להרחיב את היריעה ולשתף אותנו בידיעותיך. אני מקווה שהתובנות הן קצת יותר מזה שיש חוקרים החושבים אחרת. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, אני מתנצל אם נשזרה בהודעתי נימה תוקפנית. באשר למאמר עצמו: אתה מניח שבחירת (והשארות עם) בעל מכה נעשית לפי חוקי היצע וביקוש פשוטים. על הנחה זו אפשר אמנם לומר "יש חוקרים שחושבים אחרת", אבל נכון יותר יהיה לומר "אף חוקר לא חושב כך". באותה מידה אפשר לטעון שגברים מכים הם גברים נחשקים במיוחדף שהגיעו למסקנה שהם יכולים להרשות לעצמם להרביץ, ועדיין למצוא בת זוג. אבל זו סתם הערת אגב. מה כן חושבים היום? במקרה הקלאסי, כמדומני, האלימות של הגבר לא מתחילה מיד עם תחילת הקשר, אלא מתפתחת במהלכו, כך ששאלה מתאימה יותר מ"למה האשה המוכה בוחרת גבר מכה" היא "מדוע היא נשארת איתו". התשובה שאתה מציע היא, כאמור: אין לה ברירה, אף אחד אחר לא יקח אותה והיא מעדיפה אלימות על רווקות. תשובה פופולרית יותר: 1. פחד מפגיעת הגבר האלים באשה (ו\או בילדים, אם יש), אם תנסה לעזוב. לא פעם מדובר בפחד מוות, מילולית. 2. בשלב בו האלימות היא כבר עובדה שרירה וקיימת, האשה לרוב נמצאת במצב נפשי של חוסר אונים, תחושת כשלון ובדידות, לא מאמינה שיש לה כוח לעשות משהו ומרגישה תלויה בבן זוגה עד כדי אובדן הערך העצמי. 3. למעשה המשך של הסעיף הקודם: גבר אלים דואג לנתק את בת זוגו מכל מקור עצמאות או כוח שלא מגיע דרכו: אין לה כסף משלה, הוא לא מרשה לה להפגש עם חברות או משפחה, כל יציאה מהבית דורשת אישור שלו. 4. פעמים רבות מערכת היחסים עם הגבר האלים היא כזו המבוססת על אהבה-שנאה, התפרצות ורגיעה, מכות ואז פיוס. לאחר הפיוס, האשה שבה להאמין בכך שהגבר עוד ישתנה (תודות למאמציה), שבבסיסו הוא אדם טוב, שרק היא יכולה להציל אותו. גם נשים 'איכותיות' שיש להן מחזרים רבים יכולות להיות נשים מוכות. הדבר תלוי הרבה יותר במבנה הנפשי של האשה מאשר בגורמים חיצוניים כמו יופיה (מה שאמור לכאורה למשוך אליה גברים ובכך לאפשר לה לבחור אחד לא אלים). אני מניח שאתה יודע שלנשים שגדלו בבית אלים יש סיכוי הרבה יותר גדול להפוך לנשים מוכות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עניין הנשים המוכות הוא רק חלק מהמאמר. השאלה שעליה מנסה המאמר לענות היא מדוע יש מחסור בגברים פנויים ואין מחסור בנשים פנויות. אני סבור שהמאמר ענה על כך בהצלחה. לגופו של עניין – אתה צודק בטיעוניך. כל הסיבות שמנית אכן קיימות. עם זאת, יש לי כמה השגות או הרחבות. א. לומר "אף חוקר לא חושב כך" מחייב היכרות מעמיקה עם חומר תיאורטי. האמנם לא נמצא איש הסבור כמוני? אני מאמין שזה לא נכון. גם אם זה נכון, זה לא משנה את הטיעונים; סתם מפתיע. ב. האלימות מתגלה בחלק גדול מהמקרים (לדעתי ברובם) זמן רב לפני שהמצב הוא בלתי הפיך. במקרים רבים עוד לפני הנישואין. אתה צודק בכך שחלק עצום מהנשים המוכות גדלו בבתים אלימים. לכן הן אינן מנתקות קשר עם חבר אלים. זה פשוט מה שהן מכירות. אבל גם זה נראה לי פועל יוצא מתוך המחסור בגברים באופן כללי. ג. למעשה, איננו יכולים לדעת מה תהיה ההשפעה של היצע גברים גדול יותר על נשים הלכודות בקשר אלים. הנימוק של „אף אחד לא ירצה אותי” אולי אינו נפוץ כסיבת הישארות מודעת, אבל יש נשים שאצלן הוא קיים; נתקלתי בכאלה. לא מן הנמנע שגם נשים שאינן חושבות במונחים אלה תושפענה מהשינוי החברתי שייווצר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבחר סיבות של נשים להישאר עם גבר מכה: הן מאוהבות, למרות הכל. בפרט, התנצלויותיו לאחר המכות מלאות קסם שאין לעמוד בפניו. הן חושבות שגברים שאינם מכים פיזית הם מתעללים נפשית, וזה גרוע יותר. הן חושבות שהמכות הן סימן לאהבה יתרה, בפרט אם הרציונל שלהן הוא קנאה מטורפת. הן חושבות, לפעמים בצדק, שהן מעצבנות להפליא, והמכות מגיעות להן. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |