בתשובה לגלעד דנבום, 08/05/01 13:14
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני חייבת לציין שאני יודעת על מה היא מדברת. מטופש ככל שזה יישמע, הרצון לא להיות חלק מהסטטיסטיקה קיים גם אצלי. כרגע אני לא זכאית לבגרות (בגלל טעות מטרידה של משרד החינוך שמתעלם בכל תוקף מהציון שלי באנגלית. ועוד עשיתי את הבגרות הזו פעמיים!) ונורא לא כיף לי עם המחשבה שאני סטטיסטיקה מטרידה. גם אם בעוד חודש סוף סוף אני אקבל את התעודה הנכספת (?!) וחיי לא ישתנו במאום. ולעניין המורים- מורה שיגרום לי להעריך אותו (והיו כאלו) יגרום לי לרצות שהוא גם יעריך אותי. המורה שלי לתנך (ישמור אותה האל) הייתה נותנת לי כל שיעור מחדש את התחושה שיש מי שמעריך חשיבה ביקרותית, ולכן כל שיעור מחדש הייתי נשארת ערה, נוטשת את ציורי הקומיקס, ומנסה לא לאכזב אותה. לכל מבחן הייתי חורשת בשביל להוציא את הציון הכי גבוה שרק אפשר, בשביל להראות לה שאני מסוגלת, ולא הייתי מוכנה להסתפק ב"סתם" תשעים חינני. למה? ככה! הדבר נכון כמובן לגבי כל תחום בחיים. כשאני מייחסת חשיבות לדעה של מי שעובד איתי, אני עובדת קשה יותר. לצערי, לא תמיד יש אנשים כאלו בסביבה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כאמור, ליחיד השפעה שואפת לאפס על הסטטיסטיקה הכללית. כאמור ב', למה לך לרצות להיטיב עם מערכת בירוקרטית שפוגעת בך שוב ושוב, ואף (כדברייך) שוללת ממך את מה שמגיע לך ושהתאמצת להשיג? מכיוון שמטרת המערכת היא, כך מצטייר, שמירה על רמת ציונים, תוך התעלמות מתוכן ואיכות הלימודים, לפי דעתי, על התלמידים לנקוט הפוכה של אדישות כלפי עניין הציונים, ולעמוד על שלהם בעניין התוכן האיכותי והמעשיר. אך כידוע, מערכת החינוך הישראלית אינה נוטה ללמד ביטוי עצמי וחשיבה ביקורתית, ולכן נוצר מצב בו היחיד שואף לשרת את המערכת ככל שהוא יכול ("נורא לא כיף לי עם המחשבה שאני סטטיסטיקה מטרידה"), אפילו על חשבון זכויותיו ורצונותיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לרגע לא חושבת שאת מישהו מטרידה העובדה אם כן או לא יש לי תעודת בגרות. אולי את אמא שלי, וגם זה מוטל בסימן שאלה גדול מאד. (אחרי הכל, מדובר בטעות בירוקרטית. זה לא שחלילה בתה היקרה אינה זכאית) אני לא דיברתי לרגע על השפעה על הסטטיסטיקה הכללית- דיברתי על תחושה אישית. המערכת הבירוקרטית פוגעת בי שוב ושוב? מה? בניגוד למה שאולי ניתן היה לפרש מדברי- (ואני סקפטית) אני לא מאמינה שהמערכת אשכרה מנסה לפגוע בי. לא עשיתי לה שום דבר רע מימיי. לא שידוע לי בכל אופן. טעויות קורות-בעיקר במערכות גדולות ומסורבלות. קורה- יתוקן, קשה לי להאמין שמדובר באיזושהי תכנית על שמטרתה לפגוע בי. ובנוגע לחשיבה הביקורתית שיש או אין לי (מוזר, תמיד חשבתי שיש לי. אבל אולי זאת סתם תוצאה של מערכת החינוך הקלוקלת. מממ...) אני לא שואפת לשרת את המערכת. אני כבר לא חלק ממנה- למה שיהיה לי אכפת? ומה כאן בה על חשבון הזכויות והרצונות שלי? מה בכלל אתה יודע על הרצונות שלי?! אני מעולם (פרט לחודשיים מרגיזים בתחילת אמצע השמינית) לא סבלתי בבית הספר. לא אגזים ואטען שנהניתי מכל רגע. דעתי על מערכת החינוך ידועה באייל (אני מניחה לפחות. היו כבר דיון אחד או שניים בנושא, לא?), וחיובית למדי היא לא. יחד עם זאת, מרגיז אותי שנורא קל לבטל ולפסול מבלי לנסות ולמצוא את הצדדים החיוביים שיש. ויש. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |