בתשובה להאייל האלמוני, 03/07/09 10:33
 |
|
 |
||
|
||||
 |
טרנספר יכול להערך בשקט ונימוס, אבל הוא לא יכול להערך בהסכמה. "טרנספר בהסכמה" הוא כמו "אונס בהסכמה"; אין כזה דבר. הציונות הסכימה לגבולות החלוקה, שאכן היו נותנים לה מינימום ערבים; אבל מרגע שהוברר שהערבים לא מעונינים לקבל אותם, הציונות נאלצה להניח מצב שבו יהיה מיעוט ערבי משמעותי. יותר מזה: כפי שציינתי, גם *לאחר* המלחמה, ב-1949, הציונות הציעה להחזיר לכאן מאה אלף איש. אם ככה מתנהג מי שרוצה מינימום ערבים בכל מחיר מעניין איך יתנהג מי שכן מוכן לקבל אותם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מתוך: טרנספר [ויקיפדיה] עד למלחמת העולם השנייה ואף מעט אחריה, נחשב הטרנספר לפתרון הומני למצבים של סכסוך אתני. הטרנספר נחשב לפתרון דרסטי אך הכרחי במטרה לשים קץ לסכסוך אתני. דוגמאות לטרנספר לאחר מלחמת העולם השנייה הן גרוש הגרמנים מפרוסיה המזרחית (שסופחה לרוסיה), מדנציג (גדנסק) ומשלזיה שסופחו לפולין ומאזור הסודטים שבצ'כוסלובקיה (כיום צ'כיה). הטרנספר הוא אכן פתרון הומני יחסית, בהשוואה לדרך נפוצה אחרת לפתרון מצבים של סכסוך אתני, והיא הדרך של טיהור אתני - לעתים קרובות לשון נקייה לפעולה של רצח עם. על כל פנים, לאורך ההיסטוריה היטשטשו לעתים קרובות הגבולות שבין טרנספר לבין טיהור אתני, ורוב המקרים של חילופי אוכלוסין היו כרוכים באלימות ובמעשי רצח. טרנספר שונה, כמובן, ממצב של הגירה מרצון, אם כי במצב מלחמה, בריחה מאזורי הסכנה מביאה לתוצאה דומה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יכול לתת קישור להצעה להחזרת מאה אלף פליטים ב49 ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה היה בועידת לוזאן ביולי 1949. זה לא התקבל כי ישראל דרשה שהשאר ייקלטו במדינות ערב+סיום הסכסוך. הנושא מופיע בלא מעט מקורות, וזה כנראה המפורט שבהם: |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |