בתשובה לזהריקו, 03/07/09 1:35
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אבל, מהירות התפשטות האור ביקום כן. (הכל הפרעה אחת גדולה בשלווה העילאית של הסופר-יקום, ואנחנו בוטשים מערבולות קטנות של אנרגיה דועכת) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אנרגיה יכולה לדעוך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, כנראה לא. בעוונות אמש, מכל המעשים הנלעגים שדעתי הורידה עלי, הגבתי דווקא להערה של פיסיקאי. צ"ל כמובן: ואנחנו - אוספים בכפיות אנרגיה מתפזרת לסלסלות מחוררות. ואוסיף ואגרע בשאלת תם(בל): האם אפשר לתאר מפץ נוסף (של אותם חוקים פיסיקלים בדיוק) בתוך המרחב הקיים, במונחים של הרכבת הפרעה על הפרעה? (+הנחות פרועות נוספות --> חומר אפל?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם בזמן מסוים גודל היקום קטן מCT (כלומר ממוצע מהירות התפשטותו לאורך קיומו קטן ממהירות האור באותו זמן), הרי שנוכל דווקא להגיע לקצהו. למעשה, יתכן גם שאנחנו (טוב, אנחנו לא, אבל ישות תבונית אחרת) נמצאים במקרה קרוב מספיק לאותו קצה כך שאנחנו מתפשטים יחדיו ולכן נוכל להגיע אליו אף אם מהירות ההתפשטות גדולה מ-C היא. זה אומר שהשאלה מה קורה שם היא אולי לא רללונטית, אבל לא בגלל שמסיבות פיזיקליות אף אחד לא יכול להגיע לשם, אפריורית. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |