![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
s/וול סטריט/פרבר בורגני או כל מקום שחי את האתוס האמריקאי/ | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אבל למה? ההשוואה היותר טבעית לאיגבו בכפרו, אני חוזר, היא לשחור בסביבה של שחורים כמוהו - גטו עני במרכז העיר. זה מעלה יותר בחריפות את השאלה מי מרגיש טוב יותר (מבחינה מסוימת), השחור בגטו או השחור בוול-סטריט. בעצם, זה לא פשוט דילמת הזנב לאריות או הראש לשועלים? | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
השחור הממוצע בוול־סטריט הוא זנב לאריות. השחור הממוצע בגטו הוא זנב לשועלים. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
לא. השחור הממוצע בוול סטריט הוא זנב שועל לאריות. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אתה צודק, אבל לכפר האיגבו יש יתרונות שאין בגטו: מבנה חברתי מתפקד, רשתות תמיכה, פחות אלימות. אתה צודק גם בהתייחסות ל"ראש לשועלים". האריות המדושנים בפרברים וגורדי השחקים מקשים גם על ראש השועלים להרגיש ראש (אלא אם הוא שודד אריות) |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
נראה לי שאריות דומים נמצאים גם בניגריה. או ליתר דיוק: נמצאו לאורך כל ההסטוריה. | ![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |