|
||||
|
||||
יצויין רק ש"שושלת" אינה טלנובלה, אלא מה שמכונה "סופר-סואפ" (Super Soap) - הסבוניות הרגילות הן תוכניות שמשודרות אחת ליום, בשעות הצהריים. סופר-סבוניות הן תוכניות בסגנון הסבוניות, רק הרבה יותר מושקעות, ומשודרות אחת לשבוע, בפריים-טיים. טלנובלה, לעומת זאת, הן סדרות בפורמט אחר - מספר די קבוע של פרקים (כ-150), המשודרים יום יום במשך כחצי שנה, כאשר הסיפור כולו ידוע מראש (לכותבים, ובמידה רבה גם לצופים). מדובר, כאמור, בסיפור אחד, אם התחלה, אמצע וסוף ברורים, ולא התשפוכת המתמשכת של סבוניות רגילות. טלנובלה, כצפוי, היא פשוט נובלה (רומן רומנטי, יותר נכון) משודרת. והנוסחא אותה נוסחא. סתם שתדע. |
|
||||
|
||||
אני אוהב את ההגדרה של עוזי וייל לטלנובלה - פורנוגרפיה של רגשות, פורנוגרפיה של נשים. |
|
||||
|
||||
בתור אשה: ?? דווקא בפסיכואנליזה הפסיכה הגברית היא זו ה'רומנטית', ולא הנשית. התסביך האדיפלי מאפשר לגברים להתאהב תכופות ולשחק 'משחקים', ואילו הנשים עושות זאת בתגובה לכך, ולא משום שהן צריכות את זה. (מלבד תופעת הנרקסיזם אצל תינוקות ונשים יפות מאוד שלא זכו ליחס, אלא ביחס ליופיין) |
|
||||
|
||||
טוב, אני בעיקר אוהב את חצייה הראשון של ההגדרה שלו, אבל אינני מסתייג לגמרי גם מחלקה השני (למרות חוסר כשרותה הפוליטית). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |