|
שוקי, אני קצת מופתע לקרוא ממך נימוק בסגנון התש"חיסטי הידוע של "לוקחים כסף מעשירים/משפחות קטנות/יהודים/אשכנזים (מחק את המיותר) ומעבירים אותו למשפחות גדולות/עניים/מתנחלים/ערבים/חד הוריות/כורדים/ג'ינג'ים (כנ"ל)". הסוג הזה של טיעון הוא רק מעט יותר טוב מהטענה "באיזו זכות *אתה* רוצה לקחת כסף *ממני*?". רד מזה. לוקחים כסף מ*כל הציבור* - עניים, עשירים, צעירים, זקנים, משפחות גדולות וקטנות - ומעבירים אותו למשפחות עם ילדים, והשאלה היא מה ההצדקה להעביר כסף למשפחות עם ילדים. בדיוק כפי שלצורך קצבת זקנה לוקחים כסף מכל הציבור ומעבירים אותו לזקנים (גם אם חלק מאלה שמשלמים את הכסף הזה הם מאבטחים מדימונה שמשתכרים שכר מינימום וחלק מאלה שמקבלים אותו הם האחים יולי וסמי עופר).
כרגע אין מדיניות דיפרנציאציה גסה, כרגע יש קצבה אחידה יחסית למספר הילדים. כפי שכתבתי בתגובה אחרת, הגובה של הקצבה הזו לא יכול לגרום למישהו להביא ילד כדי לקבל אותה. לכן היא גם לא מבטיחה שמספר הילדים מתחת קו העוני יגדל כל הזמן. מה שהיא כן עושה הוא לעזור לילדים ש*ממילא היו נמצאים מתחת קו העוני* לזכות בתנאים קצת יותר טובים.
ואתה חוזר ומפתיע אותי בטענה שלך לגבי הנתונים הלא נכונים (אולי זה נושא שמעצבן אותך אז אתה קצת נסחף לסגנון שבד"כ אתה לא משתמש בו). ראשית, הנתונים שאני הבאתי הם לגבי קו העוני ולא לגבי הקשר בין הקצבאות לילודה. מישהו אחר הביא בתגובה אחרת קישור למחקר בנושא הקשר הזה (ואני התיחסתי למחקר הזה - בתגובות אחרות שלי, לא כאן). שנית, לעצם הענין - מה פירוש "הנתונים שלך לא נכונים והקשר נבדק ואינו שנוי במחלוקת יותר"? יש כאן קישור למחקר שנעשה בבנק ישראל - אנשים רציניים בדרך כלל (שאני מנחש שגם הם מכירים את מה שנכתב באוניברסיטה המשודרת). יש במאמר את כל הנתונים, המספרים, המתודות. אתה יכול לקרוא אותו ולהצביע על כשלים (או לצטט מישהו שמצא כאלה). כל עוד לא עשית זאת אתה לא יכול לקבוע שהנתונים לא נכונים; מספרי לידות הם בדרך כלל עובדות די מוחשיות, לא איזו סטטיסטיקה שמייצרים בעזרת שאלוני דעת קהל. ומה זאת אומרת "השאלה אינה שנויה במחלוקת"? אם יש כאן מחקר שמראה שלא בהכרח כך הם פני הדברים אז מיניה וביה השאלה הופכת להיות שנויה במחלוקת. יתכן שד"ר שמחון בחן את המחקר הספציפי הזה ומצא אותו לקוי, אבל לא זכור לי שהעלית טענה כזו.
|
|