|
||||
|
||||
פעם מישהו חכם אמר (לא זוכר מי, אולי פיינמן)- אינטואיציה זה לפתור אלף בעיות ולזכור את הפתרונות. כך אני מניח שאישיות זה לחוות אלף חוויות ולזכור את התחושות. כמובן שיש גם תכונות מולדות וכולי, אבל ניסיון החיים שלנו בוודאי שמהווה חלק גדול מעיצוב האישיות. אם אתה לא זוכר שאתה פוחד מכלבים, האם תמשיך לפחד מהם? |
|
||||
|
||||
===>"אם אתה לא זוכר שאתה פוחד מכלבים, האם תמשיך לפחד מהם?" זהו שאני לא בטוח. אני יכול לזכור שכשרואים כלב צריך לרוץ הרחק ממנו בכל הכוח. אבל זה לא פחד. אני לא חושב שאני יכול לזכור שכשרואים כלב צריך להגיר זעה קרה, להעלות את הדופק והלחץ דם, לאבד את יכולת התנועה, ואם זה אמסטף גדול במיוחד, אז גם להשתין במכנסיים. הרפלקסים האלו גם באים מהמוח ולאו דווקא קשורים לזיכרון של האירועים. לעומת זאת, ראיתי השבוע בטלוויזיה תוכנית על כאלו שמכורים לצניחות חופשיות ממגדלים, גשרים וצוקים גבוהים. גם ההתמכרות הזאת לאדרנלין לא באה מהזיכרון שפעם קודמת היה כיף. אז אני שאלתי אם אחרי תאונה אם האנשים הנ"ל - זה שמפחד מכלבים וזה שמכור לקפיצות - יכולים לאבד את נטיותיהם אחרי תאונה? |
|
||||
|
||||
אז אני חוזר. יש אנשים שאוהבים זחוג (או בורשט). אבל הם התרגלו לכך לאט לאט. הלימוד לא בהכרח התבסס על תכונות מולדות, אלא על התנהגות נרכשת, תלוית היסטוריה. אני מניח שיש גם אנשים שגדלו מילדות על אוכל חריף אבל עדיין שונאים את זה, אבל לא בכמות מספקת כדי להסביר את הסלידה של עולי פולניה מהמאכל. אם בפעם הראשונה שראית כלב הגבת בפניקה, אז זה באמת לא זיכרון. טוענים שהפחד מנחשים הוא כזה, אבל הפחד מרס"רים הוא בוודאי נלמד, כמו כן הפחד מהשכנה הטרחנית מהבניין הפינתי.אהבה למשל, היא כמובן רגש שתלוי בזיכרונות. קוזמו שאלידס כתב על נושא דומה פעם בבלוג שלו1 ( זה קצת מתיש, כהרגלו, אבל מספיק שתקרא את 20 השורות הראשונות). בעניין האדרנלין, ההתמכרות עצמה לא באה מזיכרון, אבל הידע של מה יספק את ההתמכרות מקורו בזיכרון. |
|
||||
|
||||
אז הבנתי. אגב, מאייטים זחוק. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |