בתשובה להאייל האלמוני, 23/06/09 14:19
 |
|
 |
||
|
||||
 |
איך קשורה הכרונולוגיה? שאלת איך ישראל מרימה או מורידה שלטון פלסטיני, ועניתי לך. מתוך חיפוש קצר בגוגל, מסתבר שקיים דו"ח של מחקרי מכון ירושלים על היוזמה הערבית 1, אשר נכתב ע"י מספר פרופסורים מומחים ליחסים בינלאומיים. בעוד שאת המסקנות ראוי לקחת בערבון מוגבל, את העובדות קל יותר לקבל. מתוך עמוד 88: "...בלשון אחרת, הקונצנזוס הערבי בא לעזרתו של אבו–מאזן. חמאס מצִדו תמך בזהירות רבה ביוזמה זו; והיום, לאחר השתלטותו על רצועת–עזה, הוא מבקש לשוב ולחדש את הדיאלוג עם פת"ח ואבו–מאזן, בטענה שההשתלטות לא היתה אלא מאבק נגד זרם בתוך הפת"ח, שביקש לבצע הפיכה ולמנוע מחמאס להשתמש במנדט שנתן..." ובעמוד 91: "...מאמרים רבים אחרים המתפרסמים בביטאוני חמאס ובאתרי האינטרנט המזוהים עמו, מצביעים על בעיית האמינות של ישראל ועל ההשפלה הכרוכה בהעלאת יוזמה שישראל דחתה בעבר ובניסיון לשלוח משלחת המייצגת את כל העולם הערבי כדי לשכנע את ישראל לקבלה. כלומר, עיקר הטיעונים, יהיו קשים ככל שיהיו, אינם שוללים את היוזמה מן ההיבט הדתי או האידיאולוגי, אלא משתמשים בטיעונים של חוסר אמון ושל אמינות ישראלית נמוכה, שעשויים ליפול על אוזניים קשובות, ולא בטיעונים אידיאולוגיים דתיים שאינם נחשבים מטבע עובר לסוחר בשיח הפוליטי הפלסטיני המבקש את תמיכת הציבור..." הרשות בוודאי שקיבלה ותמכה ביוזמה הסעודית (ואישרורה ב 2007 ע"י הליגה הערבית). ישראל, אני חוזר, לא צריכה "לסרב" לשום דבר. היא הצד החזק - מספיק שישראל לא תגיב ליוזמה, והיא תרד מהפרק. אם ישראל רוצה התנתקות וסעודיה רוצה יוזמת שלום, סרוב או הסכמה של מי מהצדדים לא משנה. בשטח תהיה התנתקות, כי בשטח שולט הכוח. 1 |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא שאלתי "איך ישראל מרימה או מורידה שלטון פלסטיני" קבעתי שישראל לא הורידה את ערפאת כשסירב להצעות ברק, ולכן גם אם ישראל באמת הורידה שלטון פלשתינאי, זה לא יעזור לטיעון שלך. לא צריך מחקרים של פרופסורים למצוא תמיכה רשמית של X ב-Y. מספיק למצוא את ההצהרה המתאימה. חפש וחפש, לא תמצא הצהרה של החמאס או הרשות על תמיכה ביוזמה. "אם ישראל רוצה התנתקות וסעודיה רוצה יוזמת שלום, סרוב או הסכמה של מי מהצדדים לא משנה. בשטח תהיה התנתקות, כי בשטח שולט הכוח." ואם ישראל רוצה שלום ופירוק התנחלויות והפלשתינאים לא רוצים לא יהיה שלום ופירוק התנחלויות. זה לא קשור לכח, בשביל הסכם שלום, כמו טנגו, צריך שניים (אי אפשר לכפות שלום בכח!) ובינתיים יש רק צד אחד שמראה לפעמים סימנים של רצון (ואולי הגיע הזמן לשאול, למה הצד השני כל כך לא רוצה). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |