בתשובה לדורון הגלילי, 16/06/09 8:58
 |
|
 |
||
|
||||
 |
השאלה כמה זה "לא כולם"? אני למשל חושב שההתנחלויות מזיקות למדינת ישראל בלי קשר להשפעתם על הסכם אפשרי. אינני יודע אין התפלגות הדעות בישראל כמו כן אינני יודע מהי מגמת השינוי בדעות- אם בכלל. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
האמת? אין לי מושג. אני מניח שהציבור מתחלק, בגדול, לשלושה חלקים: - אלו הסוברים שההתנחלויות1 מזיקות למדינת ישראל, ויש לפרקן בלי קשר להסכם שלום. - אלו הסוברים שיש לפרק את ההתנחלויות1 בתמורה להסכם שלום. - אלו הסבורים שאין לפרק את ההתנחלויות, גם לא במחיר של הסכם שלום.2 כאמור, אינני יודע איך מתחלק הציבור במדינת ישראל בין הקבוצות. אני *מניח* שהן הקבוצה הראשונה לבדה והן הקבוצה השלישית לבדה, מהוות מיעוט בציבור הישראלי. מכאן, בלי קשר לגודלה של הקבוצה השניה3 היא המתווה את אופן הפעולה של ממשלות ישראל, בלי קשר לזהות העומד בראשן או המפלגה המרכיבה אותן. ____ 1 כולן, רובן או חלקן 2 בין אם משיקול אידיאולוגי של "זכותינו על הארץ" ובין אם משיקול פרגמטי של חוסר אמון בהסכם ובחותמים עליו. 3 שוב, לפי *הערכתי* מדובר בקבוצה הגדולה מבין השלוש, אם כי גם היא אינה מגיעה לידי רוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החלוקה שלך מתעלמת מכך שקבוצה קטנה שמרגישה שמשהו הוא בנפשה יכולה להשפיע באותו תחום לא פחות מקבוצה גדולה שמפגינה אדישות (ראה החרדים והשפעתם בתחומים החשובים להם). במקרה שלנו הקבוצה השלישית הגיעה עד היום להשגים ניכרים בזכות העובדה הזו; היא נכשלה רק כאשר הקבוצה השניה הפגינה נחישות חריגה מאד, אבל בימים כתיקונם היא מצליחה להשפיע לא פחות מהקבוצה השניה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החלוקה שלי גם מתעלמת מהעובדה שהשמש זורחת במזרח, או מכך שמידות החום בהתנחלויות בינואר נמוכות מאלו שבתל אביב ביולי. במילים אחרות: עד היום הקבוצה השלישית הגיעה להשגים ניכרים כאשר, ורק כאשר, הקבוצה השניה תמכה בה. בכל מקרה שהקבוצה השניה תמכה בראשונה פונו התנחלויות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא מגיעה להשגים ניכרים גם בלי תמיכה. עוד מאז ממשלת רבין (כמעט) כל הממשלות הכריזו על הקפאות ויבושים שונים ומשונים של הבניה (הקפאות שביטאו פחות או יותר את תפישתה של הקבוצה השניה), ובשטח ההתנחלויות גדלו והתרחבו. נכון יותר לומר: הקבוצה השלישית לא הגיעה להשגים ניכרים כאשר, ורק כאשר, הקבוצה השניה התנגדה לה בצורה אקטיבית. בכל שאר ה-95% מהזמן היא הגיעה וממשיכה להגיע להשגים למרות אי-הנוחות שחשה הקבוצה השניה מכך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכריזו. אף קרוון לא זז בלי גבוי ממלכתי, אף כביש לא נסלל, אף קו מתח גבוה או צינור מים לא הונח ללא אישור הרשויות. אף פקיד במס הכנסה לא העניק ולו שקל אחד של פטור או זכוי ממס על דעת עצמו. אף כתת חיילים לא יצאה לאבט''ש בהתנדבות על חשבון ימי החופשה של חייליה. אז הכריזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה. כלומר - הקבוצה השלישית, ולא השניה, היא זו שקבעה בפועל את מדיניות הממשלה, אף על פי שאם היית שואל את הקבוצה השניה האם להקים את חוות גלעד או את נווה דניאל צפון היית מקבל תשובה שלילית. מסקנה - הקבוצה השניה לא קובעת (בדרך כלל) את מדיניות הממשלה אלא נגררת. זה היה המצב אפילו בתקופות שלטונם של רבין, ברק ואולמרט כאשר לכאורה מי שהיה בשלטון היה הקבוצה הראשונה והשניה בלבד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאן הטעות הגדולה. חוות גלעד או נווה דניאל צפון, קרני ראמים ג', ביצי כינים ה' או מבוא רחב ז' הם הקצף שעל כוס הבירה. התוכן האמיתי אלו הן מעלה אדומים, אריאל, אלפי מנשה, עפרה, בית אל ודומיהן1. עכשיו, כמה מבין אותה קבוצה שניה בעד לפנות אותם ישובים מחר? כמה מהם מוכנים להצהיר היום שהם יסכימו לפרוקם תמורת שלום מלא ואמיתי? ___ 1 וגם מעלה אפרים,ורד יריחו, מצפה משואה, ארגמן, גלגל, פצאל, ייט"ב, קליה, מצפה שלם ודומיהן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין דין עופרה, אוכלוסיה 2700, כדין מעלה אדומים, אוכלוסיה 33800 (למ"ס, דצמבר 2008). את הקטנים אין לי בעיה לפרק תמורת שלום. הגדולים הם סיפור אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין טעם לפרק את הקטנים אם אתה משאיר את הגדולים. אבל: נסיון העבר מלמד1 שחלק ניכר מאנשי הקבומה השניה (ואפילו חלק קטן מאנשי הקבוצה השלישית) המצהירים היום כי יתנגדו בעתיד ל<הכנס כאן את הויתורים הנראים2 בעיניך>, והצהרתם זאת כנה לחלוטין ואינה נובעת משיקולים טקטיים, אם וכאשר יובא להכרעתם הסכם התלוי באותם ויתורים - יתמכו בהסכם. ___ 1 עד כמה שניתן ללמוד מנסיון העבר 2 או, אם תרצה - הנוראיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מערב כאן בין דברים שונים. לגבי מעלה אדומים, אריאל ואלפי מנשה - הקבוצה השניה מניחה שהישובים האלה ישארו בריבונותנו בכל מצב, וממילא לא מפריע לה שיבנו בהם (ואכן הקפאות הבניה למיניהן לא חלו על הישובים האלה). עפרה, בית אל וכו' הם סיפור לגמרי אחר. הקבוצה השניה תהיה מוכנה לוותר עליהם בלי בעיות מיוחדות. הענין הוא שמבחינת הקבוצה השלישית, ההבחנה בין המאחזים לבין הישובים (הקצף והבירה) היא בסך הכל עוד טקטיקה של ערפול המציאות: המאחזים הם משהו שבין חיל חלוץ לבין שריון מגן לישובים עצמם. כשהצבא עסוק בלריב איתם על פינוי של מאחז אחד הם יכולים בינתיים לבנות שכונה שלמה בישוב הסמוך בלי שמישהו ישים לב; לפעמים הם אפילו מקבלים אישור לבנות שכונה כזו (גם אם היא מרוחקת קילומטר וחצי מהישוב המקורי) כדי "להעתיק אליה" את המאחז, בתור "פיצוי" על פינויו. אם, לעומת זאת, הצבא לא הוריד את המאחז אתה תמצא אותו חיש מהר הופך לישוב פורח עם עשרות בתי קבע. לכן ההבחנה בין הקצף לבירה היא לא מדויקת. אלה שניים שהם אחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע אתה באמת חושב ככה? הרבה מהם בטוח יחליטו להצהיר לפירוקם, יהיו כאלו שלא אבל אני בטוחה שהרב כן...למה להיות קיצוני? השם שלך מוכר לי , אולי אתה גר בנס ציונה ב שכונת ארגמן ? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |