|
||||
|
||||
לא היו יחסי שכנות אידיאליים. כאן המזרח התיכון. אבל עם כל הפדאיון לא היה משהו שאפילו מתחיל להתקרב למה שקורה מאז המלחמה ההיא. |
|
||||
|
||||
יותר מ־20 שנה לאחר המלחמה ההיא. 20 שנים הם המון זמן. אפילו יותר מ־19 שנים. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי מה בכוונתך לומר. הזכרתי את 19 השנים לצורך הסדר הטוב, אבל הנקודה שלי היא לא במספרים אלא בכך שתוצאות מלחמת ששת הימים והמדיניות שלנו מאז הבעירו אש במזרח התיכון. |
|
||||
|
||||
המדיניות שלנה "הבעירה אש במזרח התיכון". כאילו לא היו באותה תקופה: * המאבק בין אש"פ לשלטון בירדן שהסתיים בסילוקו של אש"פ ("ספטמבר השחור"). * מעבר הפלסטינאים ללבנון ("פתחלנד"), ערעור שיווי המשקל שם. * מלחמת אזרחים בלבנון החל משנת 1976. הרוגים לא חסרו שם. מכל הצדדים. * בשנת 1977 שלטון השאח באירן נופל. הידידים בעירק מנסים לנצל את ההזדמנות ולתפוס שטחים במפרץ הפרסי. מתחילה מלחמה של עשר שנים. * שנתיים לאחר סיום אותה המלחמה, עירק מנסה שוב להשתלט על שטחים במפרץ הפרסי. כמו בסיבוב הקודם: היא נכשלת. אבל זה כמובן הכל בגללנו. |
|
||||
|
||||
''המביא מלחמה למזרח התיכון, כמוהו כמביא פחמים לניו-קאסל''. אאל''ט, ג'ון גלאב, מפקדו של הלגיון הירדני וחובב ישראל ידוע. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |