בתשובה להאייל האלמוני, 11/06/09 12:57
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא מבין במחשבים, אבל נראה לי שבעלי ידע טכני יכולים לגשת לארכיון ללא הרשאה, לזייף בלי להשאיר הוכחות ולהעלם. בגישה פיזית הדברים יותר מסובכים. מידע אישי, אני יכול להעיד שפגשתי כל חיי רק שניים שהיו בעלי ידע וכישורים לזיוף. (האחד, זייף מסמכים בזמן המלחמה בבריטים, השני, האיש שמכר את ''סלע אנדרומדה'' עם אישורי העיריה ותוכניות המלון לתייר ארגנטינאי). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
עם בסיס הנתונים מוגן כמו שצריך, צריך הרבה מאד (מאד מאד מאד) ידע טכני בשביל לשנות בו רשומה בלי הרשאה מתאימה. כמעט כל הבנקים בעולם היום מנוהלים בעזרת בסיס נתונים אלקטרוני. למעשה, אם אתה רוצה לשנות את בסיס הנתונים של בנק הפועלים, לא הייתי מציע לך להתחיל ללמוד מחשבים, רוב הסיכויים הם שגם אחרי שתצבור ידע טכני במשך 20 שנה לא תצליח לעשות את זה (הייתי מציע לך לנסות להשיג את ההרשאה המתאימה, בעזרת ניחוש הסיסמא של הפקיד המתאים, שוחד לפקיד המתאים, סחיטת הפקיד המתאים...). איזה כישורים צריך בשביל לזייף מסמך? עסקתי בזה במשך שלוש שנים בלי שום כישור מיוחד, והכרתי רבים נוספים שעסקו בכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש להניח שהמסמכים שעסקת בהם לא עברו בדיקות, כמו רב הניירת הצבאית/ביורוקרטית, אם היית נאלץ להתמודד עם בדיקה, האם היית עובר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המטרה היחידה של קיום המסמכים היתה בשביל האפשרות של "ביקורת". עברתי כ-10 ביקורות שונות, חלקן "פתע" וחלקן ידועות מראש, החל מביטחון שדה ועד לשתי ביקורות מטכ"ליות. עברתי את כולן (וזה לא שאני כל כך טוב, רוב הפקידים בזמנו זייפו מסמכים, ולא הכרתי אף אחד שנתפס על זיוף). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''ביקורת'' אני מכיר, בדיקת מסמך זה ענין אחר לחלוטין המתעורר בד''כ כשיש מי המערער על אמיתותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מי שבודק את הטופס בודק רק את המסמך המדובר, או רק בארכיון אליו יש למזייף גישה, הוא יזהה את הזיוף רק אם המזייף טיפש בצורה יוצאת דופן. אם הוא בודק את הטופס מול מקור חיצוני אליו אין למזייף גישה, הוא יגלה את הזיוף גם אם המזייף הוא המזייף הטוב בעולם. כל הפואנטה של הזיוף הוא למנוע חשדות, כי ברגע שחושדים בך, ובודקים את הזיוף מול מקור אחר הלך עליך (תאר לעצמך שהתייר שקנה את סלע אנדרומדה היה חושד במזייף, והולך לבדוק מול צד שלישי אמין שלא משתף פעולה עם המזייף. נגיד שהוא היה הולך לטאבו, ובודק אם אבג הוא באמת הבעלים החוקי של סלע אנדרומדה... זה נוכלות למתחילים: מניעת החשד חשובה בהרבה מאיכות הזיוף). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''מניעת החשד...'' כנראה הצדק איתך, אכן אותו אבג היה מעבר לכל חשד, וצייר אקוורלים מחונן. לעולם לא אשכח את דמותו, עומד נינוח, לבוש בחליפה אביבית אלגנטית, על סיפונה של חסקה ועוזריו הנאמנים חותרים בעוז, אבג הולך לרכוש (בלי אגורה על התחת) את היאכטה של קפטן בוסי (שעובד כסקיפר בשכר עבור הבעלים). הרבה בירה נשפכה שם... (יש יופי של דייג ליד סלע אנדרומדה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(רק אל תאכל את מה שאתה דג שם) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה? זה אזור נקי מביוב. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |