 |
אני מקבל עליי חלק ממה שאמרת, אבל לא מדובר בשום פנים בגישה שתארת ("ההמון הפשוט מבין רק כוח, אז נראה להם מי כאן מחזיק בצוארו של מי - שירעדו!"). הגישה היא ששלטון החוק נועד לשרת את טובת הכלל ולא את טובת הפרט. מערכת המשפט יכולה וצריכה לשרת את הפרט אבל רק כאשר זה תואם את טובת הכלל.
אני מודה שזו גישה קצת מעורפלת מפני שהיא מעבירה את רוב הבעייתיות אל השאלה מהי טובת הכלל. בכל זאת יש לה משקל משום שהיא לדעתי צריכה להנחות את השופטים. דוגמה: במקרה של חולה אנוש שנמצא לו שביב תקווה בדמות תרופה נסיונית חדשה ויקרה במיוחד, יכול השופט להורות למדינה להשיג עבורו את התרופה. אני מניח שביה"מ לא ירצה להתערב במקרה כזה פשוט משום תקנת הציבור.
אפרופו ליברמן, בזמנו ניסיתי לטעון שהבעיה עם "חוק הנאמנות" של ליברמן אינה בדרישה לנאמנות עצמה אלא בכך שאינה שיוויונית והיא מוטה באופן גזעני. לא בטוח שהצלחתי לשכנע אפילו את עצמי, אבל גישה שיטתית המניחה שכל מה שליברמן תומך בו ,הוא בהכרח שגוי בודאי שאינה רציונלית.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש