|
א. "פחד להתעמת עם הערבים" נראה לי עובדתית נכון. מתברר כעת שלא מדובר ב-"אחת החקירות הסמויות, הסודיות, העדינות והקשות שידע המחוז הצפוני של המשטרה". הפוגרום ההמוני צולם ונראה לי שזהות המתפרעים היתה ידועה מלכתחילה (לפחות לגבי אחד העצורים ידוע שהוא לא רק מוכר למשטרה אלא גם נמצא במעצר בגלל "מעשים טובים" שאינם קשורים לרצח המחבל היהודי). לגופו של עניין, המשטרה עצמה הדליפה ש"החשש הגדול מפני מעצרים נובע מפתיחה מחודשת של תקופת חוסר אמון בין המשטרה למגזר הערבי". אם היה כאן צורך לאזן בין אכיפת שלטון החוק לבין התנהגות סבירה שתמזער את החיכוך עם המון עויין ותחסוך מהומות נוספות, איני רואה בכך פסול. איני חש שום סימפטיה עם חוסר האומץ והיושרה האזרחית של תושבי שפרעם ותומכיהם או עם הנטייה לרצחנות של האספסוף. מצד שני איני סבור שחוסר סימפטיה הוא הצדקה מספקת לטבח המוני שאפשר להמנע ממנו. ב. למי שסבור שאולי אין זה בדיוק המקום והזמן להפגין את שלטון החוק (כאשר מדינת ישראל מחזיקה בשטחי יו"ש ובתושביהם כאיזור הפקר ששלטון החוק שם הוא פארסה ורמייה עצמית), אני מציע לעיין ב- http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/903/158.html . לטעמי יותר מדי משקל ניתן לדעתי למניעים של אספסוף משתולל. לעיתים קרובות, הפורעים הללו הם בבחינת פוגרום המחפש סיבה.
|
|