|
||||
|
||||
עצם העובדה שמישהו בכלל מעלה את טענת אי השפיות רלאבנטית יותר לשאלת הדרדרות השיח הציבורי (והמשפטי?) מבחינת רמת תבונה מאשר למקרה עצמו. הערתו של ידידיה בקשר לנטע דור-שב והפרופיל הפסיכיאטרי של רבין קולעת אל עין המטרה. דודו טופז היה חשוף לעין כל בצורה קיצונית. הדבר לא הפריע לו להסתדר בקרב בני האדם טוב לא פחות מכל אחד אחר (למען האמת, הרבה יותר טוב מאשר רובם). בעיותיו ונבוכותיו הנפשיות של טופז לא הפריעו לו כהוא זה בחיי היום-יום ובקשריו עם אחיו בני האדם. הם מעולם לא גרמו לו לעשות משהו חורג באמת מן הנורמה החברתית. כיצד זה הם הופכים פתאום סיבה והצדקה כאשר הוא בוחר לעבור לתחום הפלילי? הרי אי השפיות הנפשית הוא מושג חברתי שנועד לתאר בני אדם שבעיותיהם הנפשיות מחבלות באפשרות שלהם לקיים קשרי אנוש "נורמליים". מי שמקשר מושגים כמו אי שפיות ופסיכוזות לאנשים כמו היטלר , סטלין ולהבדיל טופז, מגלה חוסר הבנה בסיסי של המושג. אדם בלתי שפוי אינו מסוגל להפוך למנהיג מפלגה, מדינה ואפילו לא לכוכב טלביזיה. אם לאדם יש את הכישורים והיכולת לכל אלו, בודאי יש לו את היכולת להבדיל בן טוב לרע ולו רק ברמה החוקית. על דודו טופז חל "חוק בוזגלו" הפוך. עונשו חייב להיות "לא מידתי" וחריג "למען יראו וייראו". צריך שאף בוזגלו או ברקוביץ' שיחטאו כמו טופז לא יוכל לומר שהוא נענש יותר מן הידוען הזה. ברמה הפרקטית יתכן שהחיים לא פועלים כך, אך ברמה המוסרית ראוי היה שיהיו כך. ואפרופו, אחרון, אני מקווה מאוד שלאותה ד"ר דור-שב לא היו שום סמכויות והסמכות לנתינת חוות דעת פסיכיאטריות. משום שאם היו לה, ראוי היה שהרשויות הרלאבנטיות היו נוטלות אותן ממנה. מערכת המסמיכה אדם עם חוסר הבנה בסיסית כל כך ביסודות מקצועו מבזה את עצמה ושמה עצמה חסרת אחריות ופלילית בפוטנציה. |
|
||||
|
||||
שפיות ואי שפיות הם מונחים המשמשים בד"כ פחות במערכת הפסיכולוגית/פסיכיאטרית ויותר במשפט ובעגת הרחוב. במשפט באים המונחים האלה עפי"ר לציין את כשירותו או אי-כשירותו של חשוד/נאשם לעמוד למשפט. בעגת הרחוב המונחים האלה הם עוד מילים מתוך שורת מילים - פסיכי, משוגע, מטורף, סוציומט, לא-נורמלי - שכולן באות לאמור: "מישהו שאיננו חפצים (יותר) ביקרו". דודו טופז הצליח להתחבב על הקהל הרחב, קרי - המוני האנשים שאינם מכירים אותו, והצליח לעשות ממון הרבה. לפי עדויות הקרובים אליו, הוא לא כל כך "מסתדר בקרב בני האדם", לא במעגלים הקשורים בניהול הקריירה שלו ולא במעגלים המשפחתיים, זוגיים וכו'. דור-שב עשתה מעשה מכוער ונפשע בהשתמשה בקרדיט המקצועי שהוענק לה ע"י האקדמיה לשם מטרה פוליטית - יצירת אוירת שנאה ואלימות סביב יצחק רבין ז"ל. אתה, בניגוד לה, אומר כאן את דבריך בתום לב גמור, ובכל זאת - האינך עושה בעצמך מעשה דור-שב (מבלי משים, כמובן) בכך שאתה פורש פרופיל רפואי של טופז בהסתמך על התקשורת ומבלי להכיר אותו אישית - וגם בכך שאתה הקטגור והשופט, ואתה חורץ את דינו וקובע כי יש להחמיר בעונשו למעלה מן הרגיל? |
|
||||
|
||||
א. הדיון כאן הוא לאי-כשירותו כביכול של טופז לעמוד לדין מחמת אי-שפיות. ב. לא צריך להיות ה"מאמי של המדינה" בשביל "להסתדר בחיים". איני מבין כיצד אפשר ליחס לאדם שהרויח מספיק כסף כדי שהוא ושילשיו יוכלו לא לעבוד יום אחד בחייהם "כשל בניהול קריירה". אני גם מניח שאינך מציע/ה לשלוח לפסיכולוג כל מי שהתגרש. הצלחתו הטלביזיונית של טופז אפשרה לו לעשות בקנה מידה גדול מעשים לא סימפטיים שהרבה מאוד אנשים עושים בקטן ובהתאם ליכולתם. טופז מצא שלוש נשים שהיו מוכנות להתחתן איתו, ככל שזה נוגע לכישורים זוגיים, זה נראה לי מספיק. ג. אני איני פורש פרופיל רפואי של טופז. נהפוך הוא, אני טוען שאין שום דרך לתרגם את אורח חייו ומשוגותיו לפרופיל פסיכאטרי. אני גם איני חורץ את דינו או קובע את עונשו. אני פשוט מציין שנאשמים עם הפרופיל התקשורתי של טופז נושאים על גבם את חטוטרת ה"למען יראו וייראו" ד. אני מוכן להסכים שצריך להזהר עם "הרשעות" לפני דין. זרם ההדלפות הבלתי פוסק מן המשטרה שאי אפשר להצדיקו בצרכי החקירה (הרי החשוד כבר הודה) והעלילות המדהימות הנפרשות בפנינו, יוצרים ספק סביר בטענות המשטרה. לא הייתי פוסל את האפשרות שרדיפת הפרסום העצמי של טופז תניע אותו להודות גם בדברים שלא עשה, מתוך תכנון להפריכם יותר מאוחר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |