 |
|
 |
||
|
||||
 |
את ההודעה למטה , שמתי בפורום מסויים , ובא לי , כפשוטו , להוסיף אותה גם כאן . כפי שאומרת הכותרת : למען הפרוטוקול.. כן שמתי לב , למקרה וההנהלה תיקרא , להעדר הכתבה "הפטרונית" מרשימת הדייונים הממושכים , ואף מרשימת המחבר בעצמו ! לעובדה האחרונה המצערת , אין לי אלא להרגיש רגשי-אשמה אמיתיים . . איך לא ? ------------------ ברצוני לספר לכם סיפור אישי ביותר , וחשוב לי לשתפכם בו . זה מסוג הסיפורים שהאדם זקוק להוציא החוצה , כי בריא לו הדבר . לפני פחות משנה , בחודש מאי שעבר , ישבתי יום אחד וכתבתי מכתב ארוך ביותר אל הרב עובדיה יוסף . אני נמצא בפנמה והוא בישראל . מציין את זה , כי חשוב להזכיר שאין לי שום קשר אישי / רוחני / פוליטי או מהותי לרב .. שאני אשב ואכתוב לו מכתב ! אני לא דתי אפילו .. אבל זה ייצא ככה . פשוט כתבתי מכתב לרב עובדיה . על המכתב עצמו סיפרתי בגוף המכתב עצמו , כלומר איך נולד .. הרעיון .. ניסיתי להתמסר , בגוף המכתב , התמסרות מוחלטת לכנות - שתוביל אותי לאן שתרצה , וכך לא עצרתי גם כאשר היגעתי לדברים אישיים , שביימים כדירבנם הייתי שומר עליהם קצת אחרת .. וכנראה , הגורל אהב את הדבר , אהב התנהלות כזאת , ונתן את הטיפ שלו .. היה נדיב בטיפ , יש לציין , עד מאוד . למשל : המכתב עצמו הוא ארוך ביותר , הוא בן 43 עמודים של כתב יד שלי , וכמובן נכנסתי בתוכו להרבה מאוד נושאים , בטח מעל לעשר , הרבה מעבר לנושאים ספורים במכתב ממוצע בן ימינו , ומטבע הדברים אתה צריך לחבר לקשר בין הדברים שהקשר לא ייאבד שהרצף יישמר.. ואני לא אומר שהדבר הוא מעבר ליכולתי האקטואלית , אולם ובכל זאת לא יכלתי להתעלם מהקלות שבדבר .. לא יכלתי לא להתרשם , אני היוצר הכותב , עד כמה בא לי הדבר בקלות.. נזכרתי ועמדו לרשותי דברים תסריטים שנלקחו במדוייק מתמונות רחוקות .. אבל הדייוק הפרטים הקטנים הייו מרשימים , "הספר" שנפתח בפני , ואפילו שהוא שלי- אישי , "הדף" שנפל בידייוק "השורה" ואפילו עד רמת "האות" .. הדייוק המרבי הזה הרשים אף אותי . ניתן כמובן לשים את כל התיאור שתיארתי לעיל , תחת הכותרת " רמת שיא של סיפוק עצמי " ואני מסכים להגדרה ויכלתי להסתפק בה , אם "הטיפ" של הגורל היה נעצר גם בנקודה הזאת ושלום על ישראל . הדוגמא הבאה תסביר את ההסחפות מעבר לנקודה האישית , את הנדיבות , אם תרצה , של הגורל של "הטיפ" שלו.. את המכתב עצמו כתבתי בשלושה ימים (מקוטעים) ובעיקר כתבתי כאן בחנות שלי , והאמת זה היה מתוך התבטלות כי לא היתה עבודה.. המצב כאן על הפנים . בקטע מסויים , כמעט לקראת הסייום - הסיכום החמאה , הזכרתי מאמר מסויים מעיתון ידיעות אחרונות , ניתחתי אותו וההישענות שלי עליו הייתה קריטית , זאת ההגדרה , לסיכום הכללי שביקשתי להגיע , זה היה עמוד השדרה של כל מה שכתבתי , ורק כשסיימתי את המכתב , אחרי ימים ספורים אולי , שמתי לב שאת המאמר ההוא קראתי בידייוק בערב לפני שהשתמשתי בו , בעיתון שקניתי בידיוק באותו היום . ושוב , המאמר ההוא , ולצורך השימוש שנעשה בו , היה מסוג הדברים שעליהם נאמר : צריך ליצור אם לא היה קיים .. וגם את זה ברצוני להוסיף , לטיפ : המכתב בפני עצמו , הוא לא "ריגשי" כזה .. קשה מאוד להצביע בבירור על קטעים ריגשיים בו גרידא . וגם אני רבותי , ואני מעיד על עצמי , אינני איש רגשי . רק למען ההדגש , זכור לי איש אחד , בהלוויתו של אבי ז"ל , הייתי בן 13 , איך הוא אמר לי במילים האלה : תבכה בירטו למה אתה לא בוכה ? תראה איך האחים שלך בוכים .. זה טוב להוציא - לבכות .. זכורים לי המילים שלו טוב , זכור לי הפרצוף הכל .. אך לא בכיתי או לא הצלחתי .. ועוד איך היה חסר לי אבא ! הוא היה החבר שלי היינו חברים של ממש . המכתב , רובו כתבתי במשרד - פתוח כזה לחנות , כאשר הייתי צריך להסתובב כאילו מחפש משהו , כל פעם כאשר מישהו מהעובדים התקרב לכיוון המשרד לקחת משהו , כי הייתי עם מלא דמעות בעניים , ומישהי פעם הספיקה לשאול למה אני עם עניים אדומות ! ( אמרתי לה בגלל העדשות! ) את הנקודה הזו אני מצרף לנושא ה"טיפים" , כי גם היא נמנית על הנקודות שלא מובנים לי .. שאין לי בשבילה הסבר , אם תרצה , הגיוני .. אין לי ספק , שרוב משמעותי מהקוראים ש"החזיקו" מעמד עד השורה הזאת , יתחילו להשמיע צלילים של "חמלה" ! דווקא כלפי כותב השורות : איזה פירסומת זולה וארוכה .. למכתב שמבקש ומשום מה לפרסם ברבים .. אז תוציא כבר את המכתב מבלי כל התיאורים והבלגן ! ומי שרוצה שייקרא אותו ושייבושם לא ! ( ואוסיף גם טיפ : צודקים ) יותר מזה : אתם צודקים אנשים . גם אני חשבתי בכיוון ! מה לא עשיתי , בשביל שהמכתב לא יגיע דווקא אליכם ! מה לא עשיתי , שלא תעיינו בו . כן שאף אדם לא יעיין בו חוץ מהמכותב שהוא כבוד הרב עובדיה יוסף . ואני חשבתי על זה מתוך סיבה שנהוג אצל האדם לקחת אותה בחשבון : כבוד לכבוד הרב . כבוד לאדם שתורתי שייהדותי מייוצגת על ידו ולא במקרה . ואני לא צריך להתפלפל בשביל להצביע , בעצם הכוונה , (גם) על כבוד לבוראי שאני מאמין בו . בהמשך אני אראה לכם מה הוא המאמץ שעשיתי למען המטרה , שהמכתב יגיע אך ורק לידי הרב עובדיה . או לפחות לאדם , כל אדם מטעמו . כבר אני אגיד לכם : בקשתי/כוונתי אכן לא הייתה "תמימה" : שכבוד הרב יקרא את כל המכתב , אולם סייגתי לעצמי , שאין זה מתפקידי להחליט אם על הרב לקרוא את מכתבי (על אף רצוני הרב בזה) , אולם כן עמדתי על זה , לקבל אישור מכבוד הרב או מכל אדם מטעמו , מאדם מוסמך מלשכתו , שמכתבי הגיע והתקבל . כן עמדתי על זה ועשיתי הרבה למען זה : לקבל אישור על קבלת מכתבי מהרב או מכל אדם מטעמו . זאת היתה מטרתי : קבלת האישור - לא יותר , ועד הרגע הזה לא הצלחתי להגיע ולגעת במטרה . השאלה קורצת : ולמה העקשנות ? לעמוד על קבלת אישור .. יותר מזאת : המכתב נשלח דרך יו.פי.אס. וקיבלתי כדת וכדין את אישור המסירה מהחברה . הוא ברשותי אישור זה . ויותר מכל זה : אינני איש עקרונות רשמיים בנושא הזה . אני מזדהה דווקא עם התוכן ומתעב כל דבר "רשמי" והלאה.. "אישור" ומבחינתי , הוא דבר משני ביותר , כי "העיקר" תמיד מקדים אותו .. אחרי הכל , האישור הוא סמל לא יותר .. כן אני מודה : ההתנהלות שלי בנושא הזה , הייתה של פחד .. אעדיף לקרוא לדבר : ייראה . כן . חיפשתי כפקיד את האישור , וביקשתי לשים בכיס , שהייד תיגע בו , שייהייה בהשג-יד , ביקשתי לישון איתו , ואני לא מתאר למען התיאור , זהו ולא אחר התיאור האמיתי הפיזי . פחדתי . הרבה אנשים , שיתפתי בפחד הזה . הרבה מאוד אנשים , ביקשתי לשתפם בעצם : באחריות . כי פשוט מאוד , הרגשתי שהאחרייות כבדה עלי , מכבידה עלי , ואולי גדולה עלי . חיפשתי אנשים , איפה לא חיפשתי , ולא מצאתי אנשים . לא מצאתי איש אחד , הרי היא תעודת העוני שלנו , של כולנו , האנשים , האדם . אספר לכם סיפור : בדיעבד אני יודע , ואני עומד למסור דבר שעל פניו ייראה תמוה : תוכן המכתב וכנראה , חשוב ממה שהערכתי אני , כותבו . היוזם הכותב והמנסח . אחרי שכתבתי את המכתב וניסיתי לשלוח אותו באמצעות כמה כתובות , ( כמו באמצעות הרב אורי זוהר ..) ולא הצלחתי , לא עלה בידי , ונוכח הכישלון הזה , וכמו כל אדם מציאותי , תפסתי את המכתב ביד לארוז אותו , פשוטו אנשים , לארוז אותו , לשים אותו במעטפה ולסגור , והרי מה עושים עם דבר כזה ? ואני מדבר על העתק , האוריגינל מזמן הוא לא אצלי , אך כאשר תפסתי את ההעתק ביד וביקשתי פשוט לסגור את הפרק הזה עם עצמי , ושוב אחרי כמה ניסויים כושלים לשליחתו אחרי כמה ניסייונות , ובכל פעם חברים : משהו קורה ומונע ממני את האריזה הזאת . לא בכוח , לא בניגוד לתודעתי , לא באמצעים קונבנצייונלים שלנו , אלא ברכות בחום בצורה יפה עדינה , כמעט חיזור רבותי , ותאמינו לי אני עם הרגליים על האדמה כשאני כותב את זה ! ערב ראשון אחרי המסה הראשונה של "ניסייונותי הכושלים" לשליחת המכתב , באותו ערב הטרידה אותי מאוד מחשבה מסויימת , פשוט לא ישנתי כי חשבתי על הדבר כמו כל דבר רגיל אחר שאדם חושב עליו לפעמים . בגוף המכתב תיארתי קטע מסויים מאז שהייתי ילד , קטע שראיתי בילדותי בתוכנית טלויזיונית שבין היתר מתייחס לאיך העין האנושית פועלת . הדבר המסויים שהזכרתי אותו במכתב מאותה תוכנית טלויזיה (דאז) היה : שהתמונה שהעין האנושית קולטת , מתקבלת במוח דווקא הפוך (ראש למטה -רגליים למעלה) , ואחת מאלפי הפעולות שהמוח עושה כשמקבל את התמונה , זה להפוך אותה לכיוונה הנכון . הדבר שהפריע לי באותו ערב / או בוקר כמעט כי השעה היתה מאוחרת אחרי חצות , הדבר הוא : ומה אם זה פשוט לא נכון ? מה אם הזיכרון הזה לא נכון ? הרי אני נכנס כאן לנקודה מדעית של ממש ! מה אם לא קיים כזה דבר של תמונה הפוכה .. וכאמור הירהרתי בזה והלכתי לחדר אחר לראות טלויזיה כי לא היתה לי שינה . פתחתי את הטלויזיה וזה ייצא בתחנה של (דיסקווארי) , וכנראה האחרון שצפה בטלויזיה , היה רואה את אותה התחנה . התמונה הראשונה שראיתי ( לא הקטע ) כשסידרתי לי ככה את הכרייות כמו כל טקס צפייה , היתה מסך שמהבהב עם צייור של גוף אדם : היבהוב עם הראש שלו למעלה , והיבהוב שני והפעם הרגליים למעלה .. וברקע מישהו שהסביר את התופעה הזאת , איך התמונה משודרת הפוך למוח ... וכמובן , קרצתי כזה לעצמי .. ואפילו שמחתי , אך לא מעבר לזה . עם זאת , זה היה כאין וכאפס לעומת "צירוף המקרים" שקראו בידייוק למחרת היום , בצהריים , כאשר החלטתי לארוז לעזוב כבר את המסה הראשונה של ניסויי הכושלים לקבלת האישור ההוא המייוחל . הייתי מתאר אותם כ"צירוף מקרים" הרבה יותר מתוחכמים . וכתמיד , זה ניתן בצורה מאוד עדינה , יפה , מתחשבת . תיארתי חלק מהם במסגרת מסע השיכנועים השני שלי .. ולכל המכותבים שנתקלתי בהם במסגרת המסע , ושוב , המטרה היא לא מי יודע מה .. המטרה היתה ועודנה : אישור קבלת המכתב מהרב או מאדם מוסמך על ידו . זה כל הסיפור . עד לפני כשבוע , סיימתי גם מסע , ויש לציין שזה היה מסע ארוך ומעייף . דווקא בגלל זה , חשבתי וסגרתי עם עצמי ש : זהוזה . חלס . כמעט ולא נשאר פורום ישראלי , שלא שמתי בו את המכתב במלואו . ובפורומים מסויימים שמתי אפילו מפתח (סיסמא) של איימל להראות את נוסח כל הניסויים , הכושלים , וכמובן בצירוף הנוסח המלא של המכתב . היגעתי אף לפורומים שנכנס אליהם מבקר לחודש , והייתי בכל הפורומים מוכן ומזומן לכל שביב של דייון שיתפתח - אם וכאשר . ויש לציין שהתגובות לא הייו מעודדות ובלשון המעטה . תגובה קצרה שהעתק ממנה אביא להלן , תייצג בכבוד את השאר : נשלחה: 2002-01-02 17:31 -------------------------------------------------------------------------------- לדעתי אף אחד לא ענה , בגלל שלאף אחד לא היה כח לקרוא את כל המכתב. הגזמת באורך!!! ישנם אתרים שהתפתח בהם דייון מעניין דווקא , אך תמיד נחתך באיבו מחוסר עניין ! מחוסר כוח ! ישנם אתרים שעקב זה עפתי מהם ואף עם מתנת פרידה צנועה בדמות ווירוס מתוחכם .. ישנם אתרים שפשוט מחקו את מודעותי או חלק ניכר מהן , כמו אתר "שופר" איפה שהתחלתי את המסע . שם ואחרי ים של ניסייונות של שיכנועים של דברים אנושיים , אני מקבל בסופו של דבר הודעה קולית בדוא"ל מהרב יצחק , בה מודיע לי בקולו הוא : העניין גדול עלי ! תעזוב אותי מזה אלברט שבות ! הזילזול לא מוסתר , בתוכן ובמסגרת . מגדול המחזירים בתשובה . ניסיתי לשנות בגישה ולהיות מתוחכם , אולי אצליח יותר : ( ואני לא מדבר על משימה מסיונרית , אני מדבר על הצגת דבר יהודי , אפילו לא דתי , שגם לא הייה בראש מעייני אילולא הדברים / הצירופים שנילוו אליו שלא יכלתי ולא רציתי להתעלם מהם ) : ניגשתי לפורום דתיים חילוניים באתר תפוז , ועקבתי אחרי המודעות של מנהל הפורום . דיפדפתי גם בהודעות ישנות והישתכנעתי - היגעתי למסקנה שכאן הנחלה והמנוחה . מנהל הפורום היה איש דתי עם הכינוי "איציק" וגם עצם הודעותיו הייו אנושייות והחלטתי לשלוח לו קודם את כל החומר שיש לי אל האימייל האישי שלו , וכך אבטיח הבנה , אי-מחיקות , אולי אפילו אהדה לעצם הצגת הדבר .. ומה עוד , את כל אלו אקנה בחינם וממנהל הפורום לא פחות ! שום תגובה / תשובה / הערה . התעלמות מוחלטת . התעלמות ואפילו מהודעות הבירורים ששמתי בפורום שלו , ושצעקתי אותן באופן פרובוקטיבי ביודעין , שישמע , שאלוהים ישמע , שהאדם ישמע את האדם . שום תזוזה . כן . כאן החלטתי שוב לסגור ולארוז . בשלב הזה . וכאן בשלב הזה , במקום הזה , באתר של תפוז , מבחינה בי המנהלת הטרייה של אקטואליה ב"ספיידי" ומקבל אימייל ממנה : תבוא אלינו . ושוב אני מזהה את החיזור ההוא , את הצורה היפה ההיא , את האופי המתחשב , העדין , את ההוראה שניתנה לי באותן מיסגרות : אל תזנח כאן . אני קורא את ההוראה יפה . מנסה גם לא לאכזב . מנסה גם לתת הרגשה יפה . באותו מטבע עד כמה שניתן , עם הכלים שעומדים לרשותי . ובכל זאת , אני מנסה כאן ניסוי לשמו : לא אכנס לעניין הזה ישירות , לראות מה יקרה . אתרחק דווקא וכמה שאפשר כמה שאני יודע כמה שהיד שלי משיגה ! התגרות לשמה ! ושום דבר לא קרה . ושוב אני רואה את עצמי כותב : לפני זמן ישבתי וכתבתי מכתב אל .. כן . אני מבקש מאלוהים סליחה . על ההתגרות . אני אדם , עם כלים של אדם . הפעם , בא לי לשנות באופן ההצגה : אנו נראה אותה מהסוף אל ההתחלה . אני אציג לכם קודם את כל המסמכים כל הפנייות שעמדו בגב המכתב , ואותו אציג לבסוף . הייתי מודה לכם באמת שתוותרו על החיפוש אחריו בפורומים אחרים ותמשיכו בבקשה איתי . לפי הסדר שאציג . את ההודעה הזאת אני שם בעוד בפורומים מסויימים שאבחר , וההודעה הבאה תהייה כאן בפורום אקטואליה של ספיידי . אתחיל ברשימת האנשים שקיבלו את העתק המכתב , רשמית , ואת החומר , ככל שהיה , שצורף לו : להל"ן מספרי תעודות המשלוח , של כל מי שקיבל את דבר הדואר , שטענתי שהגיע לידו או למשרד שלו . באתר : WWW.UPS.COM ניתן להקיש את מס' תעודת המשלוח , ולראות את כל תולדות אותו משלוח ( מתי יצא , תאריך הגעתו לישראל , לאיזו עיר , מתי התקבל , באיזה שעה , ושמו המלא של החתום על קבלתו ) : 1- W8936849620 הרב אורי זוהר 2- W8936849595 רון לשם ( ידיעות אחרונות ) 3- W8936849602 בית הוצאות כתר - ירושלים 4- W8936849586 דר' שלמה קליש ( עמותת שלום בינינו ) 5- W8646385840 משה ורדי , העורך הראשי של ידיעות אחרונות 6- W8646385831 צבי אלוש , כתב לענייני דתות בידיעות אחרונות 7- W8646385859 הרב אמנון יצחק , אירגון שופר 8- W8646385886 אמנון דנקנר , עיתונאי במעריב ( אחד הנואמים בעצרות דרעי ) 9- W8646385868 יואב יצחק , עיתונאי , בעל אתר אינטרנט 10- W8646388669 הרב עובדיה יוסף ( לישכתו ) 11- W8646388687 ש. הלוי ( העורך הראשי של אתר היהדות : מנוף ) 12- W8646388696 הרב ישראל מאיר לאו ( לשכת הרב הראשי של ישראל ) 13- W8646386009 הרב זמיר כהן ( אתר היהדות : הידברות ) חתימה : אלברט שבות / נתראה בהודעה הבאה . |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לפני למעלה ממאה שנה פסיכולוג אמריקאי עשה ניסוי. הוא ענד משקפיים שהפכו את התמונה שהעין ''רואה''. זאת אומרת שהתמונה שהתקבלה היתה ''ישרה'' - למעלה היה למעלה ולמטה היה למטה. בימים הראשונים העולם נראה לו ממש אשליתי אבל אחרי כמה ימים נוספים המוח התרגל לראות ''עולם הפוך'' ולעבוד בסביבה החדשה. הפסיכולוג היה מסוגל לתפקד באופן נורמלי בבית ואפילו לצאת לטיולי הערב ברחוב. כל זאת למרות שהעולם שהוא ראה היה ממש הפוך. מה שחשוב זה לא מה אתה רואה ואיך אתה רואה את זה אלא מה אתה (לא, לא אתה, המוח ''שלך'') עושה עם התמונות ואיך הוא מתאים את שאר הפעילות לאינפורמציה שהיתקבלה. לתשומת ליבך .חסוך מאיתנו את כל ההשתפכות הזו וגש ישר לעניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שיש לי מושג מה אתה רוצה להגיד, אבל כדי להסיר דאגה מליבך - מאמרים מופיעים ב"דיונים מתמשכים" (ולא "ממושכים", כפי שכתבת) כאשר יש בהם תגובות חדשות - כמו עכשיו, למשל. מלבד זאת, המאמרים שבעמוד הכותב שלי הם X המאמרים האחרונים שפרסמתי, כאשר X הוא מספר כלשהו שאינני זוכר אותו כעת, אך הוא ככל הנראה קטן ממספר המאמרים שפרסמתי מאז מאמר זה. לינק למאמר הזה מופיע, אני מבטיח לך, בארכיון האייל. אל תחמיא לעצמך עד כדי כך, להאמין שאני אתכחש למאמר הזה שלי רק בגלל שאתה החלטת לפלוש אליו עם עשרות הקילובייטים המיותרים שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי את רוב התגובות מלבד התגובה הראשונה שלך, הסיבה הפשוטה היא האורך. הרבה אנשים ענו לך בהרבה נושאים אולם משום מה אתה מתעקש לטעון כי כל העולם נגדך. אז צר לי אבל העולם לא נגדך האינטרנט לא נגדך אבל גם איש לא חייב לך דבר. לא אתר זה ואו אתר אחר, לא איש זה ולא איש אחר, ירצה אתר לפרסם את כתבך יעשה זאת לא ירצה לא יעשה זאת. אתה רוצה שהנושא יהיה באינטרנט לך למד html ברמה הבסיסית ביותר או עבוד עם תוכנה מסוג זה, צור אתר המכיל כל שתרצה פרסם אותו בכל דרך שתרצה ומי שירצה יקרא יגיב ויעשה כל מה שירצה. איש לא ימנע ממך את זה אבל עם כל הכבוד עם אתה מתלונן על כך שאיש לא רוצה אותך ואתרים מסרבים לקבל אותך הרי שגם אני לאחר קריאה של תגובותך לא הייתי נותך למילותיך להופיע באתר שלי. אגב וירוסים יכולים להגיע מכל אדם לעיתים גם ללא ידיעתו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עשית ממני דוד לוי שכל העולם נגדו .. דחילק רועי ! איפה קראת על כל זה .. במטוטה ממך רועי . . עכשיו תראה איך כל ההנהלה תתעורר ותקפוץ ! ובאשמתך ! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי מה רצונך. כן קראתי את התלונות הרבות שכתבת והגבתי להן. והסברתי לך כי יכולת לעשות דברים רבים אחרים בשביל לספר כל סיפור שתרצה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |